חדלות פירעון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

עו”ד אליהו כהן- טלפון 0545708608

חדלות פרעון

חדלות פירעון – חוק חדלות פירעון

חדלות פירעון – עורך דין פשיטת רגל – מהי חדלות פירעון ואיך היא מוגדרת? האם יש עורך דין חדלות פירעון מומחה ואיך כותבים חדלות פירעון באנגלית ? חדלות פירעון בהוצאה לפועל והדרך אל שיקום כלכלי. בכתבה הבאה יעשה אלי כהן, עורך דין חדלות פירעון מומחה, סדר בדברים

חדלות פירעון הגדרה

חדלות פירעון
עורך דין חדלות פירעון המתמחה בכל הקשור למצבי פשיטת רגל שיקום כלכלי ועוד בנושא חדלות פרעון ושיקום כלכלי

חדלות פרעון הוא בעצם מצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובו לנושה או למספר נושים והחוק מתעסק בחלוקת נכסיו ובאשר לגורלו. מדובר באדם שאינו יכול לשלם את שחייב ולכן צריך לאמוד את מצבו ואת המשך פעילותו. חדלות פירעון הוצאה לפועל דינים בנושא ועוד באים להסדיר מצב שחייב אינו יכול לשלם את חובו

לשאלה איך כותבים חדלות פירעון באנגלית? חדלות פירעון באנגלית נקראת – Insolvency

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהו?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום 15/9/19 נכס לפועל חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מהווה מהפכה ממשית במבנה היסודי והמבני של כל הליך חדלות הפירעון מאז ועד היום בכל הנוגע לבקשות יחיד ולתאגידים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא המחליף של פקודת פשיטת הרגל אשר עסקה בתחום חדלות הפירעון תחת ניצוחו של בית המשפט המחוזי.

החוק החדש, מעצם כניסתו לחיים של החייבים נועד בראש ובראשונה לשדרג ולשפר כאחד את המערכת הנקראת חדלות פירעון. החוק שינה את כל סדרי הגשת הבקשות, ערכאות בתי המשפט שונו אף הם ונכנסו “שחקנים חדשים” אשר נועדו להוריד מהעומס האדיר אשר היה מונח במשך עשרות השנים על בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

החוק במתכונתו החדשה לא המציא דברים חדשים אלא שברובו הוא נשען על פקודת פשיטת הרגל ואולם מרבית השינויים הם על בסיס מתווה הרפורמה שהחלה החל משנת 2013 ואילך תוך שילוב הוראות חוק חדשות ופיזור סמכויות לבתי המשפט וללשכות ההוצאה לפועל בבואם לטפל בתיקי החייבים החדשים.

הרבה פעמים פונים אלי בתור עורך דין חדלות פירעון בשאלות בנושא חדלות פירעון בהוצאה לפועל כמו גם מהו שיקום כלכלי בהגדרה ועוד הרבה תהיות בנושא. בתור עו”ד חדלות פירעון המתמחה בתחום אפרט קצת על החוק ואנסה להסביר את כיוונו ומהותו במצב שאדם מגיע אל חדלות פירעון

מטרות החוק

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – בכתבה חדלות פירעון הוצאה לפועל תמצאו תשובות לשאלות נפוצות והסבר מפורט של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 3 מטרות מרכזיות:

  • המטרה הראשית היא שיקומו של החייב לאחר סיום פשיטת הרגל ושילובו מחדש לאחר שלמד במסגרת ההליך את הכלים לניהול נכון של החיים במובן הכלכלי.
  • להגדיל באחוזים גדולים את הסכומים בסופו של דבר שהחייב ישלם לנושים. 

ערכאת השיפוט

המחוקק שם לנגד עיניו מיד לאחר שיקום כלכלי של החייב , את הורדת העומס הבלתי נסבל בשנים האחרונות כפי שהיה על בתי המשפט המחוזיים בישראל אשר נאלצו להתמודד עם עליה של מאות אחוזים בהגשת הבקשות מצד חייבים להליך של פשיטת רגל.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עבור היחיד והתאגיד שינה את ערכאות השיפוט תוך הכנסת “שחקנים חדשים” לזירה של חדלות הפירעון כדוגמת בתי המשפט השלום ולשכות ההוצאה לפועל.

לגבי חייב שהוא יחיד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קבע כי, הסמכות לדון בהליך של חדלות הפירעון ביחס לחוב מעל ל-150,000 ₪ מוקנת לבתי משפט השלום במחוז שיפוטו של החייב בהתאם למקום מגוריו ו/או בית העסק שלו.

יחד עם זאת ככל שחובותיו של היחיד נמוכים מ-150,000 ש”ח ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בפני רשם ההוצאה לפועל.

מונחים חדשים – חדלות פירעון

החוק החדש ” חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי” מביא לעולם חדלות הפירעון מונחים לבעלי התפקיד שהיו זה מכבר במסגרת הרפומה של פשיטת הרגל.

מעתה המונח “צו כינוס נכסים” יוחלף לשם החדש : “צו לפתיחת הליכים”.

מעתה המונח “חייב” יוחלף לשם החדש : ” יחיד ” .

מעתה המונח “חברה/חברה בע”מ ” יוחלף לשם חדש ” תאגיד“.

מעתה המונח “תכנית פירעון” תוחלף לשם חדש : ” תכנית לשיקום כלכלי”.

מעתה המונח בעל התפקיד “המנהל המיוחד” יוחלף לשם החדש  ” הנאמן

מעתה “כונס הנכסים הרשמי” יוותר בשמו ואולם יהיה אף הוא תחת השם החדש ” הממונה על חדלות הפירעון ושיקום כלכלי“.

מעתה המונח חקירת החייב אינה עוד “חקירה” אלא  יוחלף בשם החדש “בירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי“.

מגמת השינוי לא פסחה על השם החדש של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אלא גם שינתה את מרבית המונחים כפי שהיו רגילים החייבים ובעלי התפקיד בפקודת פשיטת הרגל , כאשר מונחים אלו תייגו את החייבים בשמות אשר הבליטו את היותם חדלי פירעון.

הגשת הבקשה להגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד

חדלות פירעון – החוק החדש

חדלות פירעון
חדלות פירעון – חוק חדלות פירעון בהגדרתו המלאה כולל מעבר בין החוק הישן לחוק המאוגד – חדלות פירעון החוק החדש. הסבר בכתבה הנ”ל

כשהחובות אינם עולים על 150,000 ש”ח

חייב יחיד שמרכז חייו ב- 6 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה היה בישראל רשאי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים במידה וחובותיו אינם עולים על 150,000 ש”ח לרשם ההוצאה לפועל.

התנאים לכניסתו של החייב להליך של שיקום כלכלי במסגרת חדלות פירעון החוק החדש:
התנאי הראשון שהוא תנאי סף שללא עמידתו בו לא ניתן לגשת להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הינו כאשר מצבת החובות נכון ליום הגשת הבקשה הינה מעל לסך של 150,000 שקלים כאשר מדובר בחובות קיימים ועתיידים שטרם נפתחו בגינם תיקים בלשכת ההוצאה לפועל.
במידה והחייב עומד בתנאי זה, כאשר יש כנגדו חוב מעל לסך של 150,000 שקל אזי הוא ראשי להגיש את בקשתו לחדלות פירעון ושיקום כלכלי לממונה במחוז שבו החייב מתגורר או שבית העסק שלו מצוי באזור.

הממונה ( כונס הנכסים הרשמי/ המנהל המיוחד בשמו הישן ) במסגרת קבלת בקשת החייב למתן צו לפתיחת הליכים רשאי לבקש מסמכים ומידע נוסף בטווח של 30 ימים המוקצים לו לתן את תגובתו לצורך אישור הבקשה.

ראוי לזכור, כי, בעבר בפקודת פשיטת הרגל הסמכות לתן את צו הכינוס היה על בית המשפט המחוזי וכיום, מוטל על הממונה (המנהל המיוחד בעבר ) . צו הכינוס בעבר שינה את שמו לצו לפתיחת הליכים אשר ניתן מעתה והלאה על ידי הממונה ולא על ידי בית המשפט.

מה קורה לאחר קבלת הצו המורה על פתיחת הליכים כנגד החייב במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

בעבר, נושה או כל צד אחר שהיה מעוניין להגיש בקשה לביטול צו כינוס נכסים כנגד חייב פלוני אלמוני, היה מוצא את עצמו פעמים רבות מגיש בקשות ומנהל מערכה שלמה במסגרת בקשתו, ואולם כיום, השתנו סדרי עולם, מעתה והאלה צד שרואה את עצמו נפגע מצו לפתיחת הליכים של חייב רשאי להגיש בקשה לביטול הצו בתוך 45 יום ממועד פרסום הצו.

הסמכות לדון בבקשה הינו על בתי המשפט במסגרת בירור מעמיק אודות הבקשה תוך שיתוף היחיד ( החייב לשעבר ) והממונה ( המנהל המיוחד בעבר ) .

במידה ונעתר בית המשפט לביטול הצו לפתיחת הליכים הוא רשאי להטיל הוצאות על החייב לטובת מגיש הבקשה ואף לטובת אוצר המדינה בעקבות חוסר תום הלב.

חדלות פירעון – הלכה למעשה לאחר קבלת הצו לפתיחת הליכים

כפי שהוסבר במסגרת המאמר, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נשען ברובו על החוק הישן ( פקודת פשיטת הרגל ) ולפיכך נותרה בעניינה התוצאה שלאחר שהחייב מקבל את אותו צו לשיקום כלכלי בדומה לצו הכינוס ( בשמו הישן ) אזי יוטלו מאותו רגע אותם הגבלות והוראות שהמחוקק החליט להוסיף במסגרת החוק החדש-חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כפי שיפורט להלן:

  1. מרגע מתן הצו לשיקום כלכלי כנגד החייב ,כל הנכסים הקיימים על שמו של החייב שבמסגרת ההליך יועברו בהתאם להוראות החוק לקופת הממונה, יהיו כולם לטובת פירעון החוב של החייב במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי ושיקום החייב במסגרתה יועברו בנוסף תשלומים עבור הוצאות ההליך עבור בעלי התפקיד אשר היו אמונים על תוכנית השיקום של החייב לכל אורך ההליך.
  2. אסור בתכלית האיסור לפרוע כל חוב שהוא מחוץ לצו חדלות הפירעון ושיקום כלכלי של החייב.
  3. מרגע קבלת הצו חדלות הפירעון בדומה לצו הכינוס במתכונתו הישנה , מקבל החייב צו הקפאת הליכים מלא לטובתו במסגרתו לא ניתן לבצע שום פעולה כנגדו מצד הנושים ( למעט שעבודים על נכסים באישור בית משפט כמו למשל חברות מימון רכב שיש ביכולתם להגיש בקשה לבית המשפט ולקבל את הסכמתו למימוש הרכב במהלך היותו של החייב בהליך) ובנוסף מבוטלים כנגד החייב אותם הגבלות אשר מונעות ממנו מלהתקיים דוגמת ביטול הגבלה על רישיון הנהיגה ואולם יתר ההגבלות מוטלות על החייב מכח הוראות החוק.
  4. ביטול מלא של פקודות המאסר כנגד החייבים בגין חובות שמקורם בגין קנסות שהוטלו על החייב במהלך ניהול הליך בעקבות מעשיו הפליליים.
  5. מרגע חתימת הצו לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ימונה בעל תפקיד ( בעבר שמו היה נקרא מנהל מיוחד וכיום זה השתנה לממונה ) לחייב אשר אמון על יישום הוראות החוק במלואם כנגד החייב ואשר מטרתו הינה להעשיר ככל שניתן את קופת הנשייה לטובת חלוקתם לנושים בסוף ההליך .
  6. לאחר קבלת הצו לפתיחת הליכים עבור החייב מתחילה הספירה עבור החייב עד לקבלת הצו לשיקום כלכלי אשר יוגש לבית המשפט לאישורו מטעם הממונה
  7. מרגע כניסת החייב להליך ולאחר חתימת הצו לפתיחת הליכים, מתחיל בעל התפקיד הנאמן לבצע בדיקות רבות ומגוונות לחייב כאשר מטרתו העיקרית הינה מחד לקבל את כל המידע אשר בגינו הגיע החייב לחדלות פירעון , ומנגד לממש את כל הנכסים הקיימים על שמו של החייב לצורך העשרת הקופה באישור בית המשפט.
  8. חל איסור מוחלט על יצירת חובות חדשים כגון הלוואות או קבלת אשראי ו/או העדפת נושים ( תשלום פרטי לנושה מחוץ להליך)
  9. חלה חובה על יחיד המבצע עסקה או מבצע פעולות הכרוכות בקבלת אשראי לציין דבר היותו בהליך חדלות פירעון.

תפקידיו של הנאמן

חישוב אשראי חדלות פירעון
חדלות פרעון באנגלית. מה עושים במצב שבו לא ניתן להחזיר חוב לנושה? פנו לכל שאלה וייעוץ ונענה בשמחה

כאמור,  עם קבלת הצו לפתיחת הליכים ימונה על ידי הממונה נאמן שיהיה כפוף להוראותיו והנחיותיו של הממונה.

תפקידו של הנאמן כבעל תפקיד בדומה לתפקיד המנהל המיוחד/הנאמן היא לגבש תכנית לשיקום החייב תוך שימת לב למצבו של החייב, היקף חובותיו, תום ליבו בהליך, הכרעת תביעות החוב, מימוש נכסיו ככל שניתן של החייב ועוד פעולות שיהיה בהם בכדי ליישם הלכה למעשה את השיקום מחד של החייב ומנגד להעשיר את קופת הנשייה לטובת הנושים.

תפקיד הנאמן

• • תפקידו וייעודו של בעל התפקיד לאחר קבלת המינוי מטעם הממונה בתיק החייב היא:
• לחקור ולבדוק את מצבו הכלכלי ואת הנסיבות שהובילו את החייב למצב של חדלות פירעון במסגרת דרישת מסמכים
וקבלת מידע ממקורות רבים עבור החייב.
• להגיש בקשות מטעם הנאמן לבית המשפט עבור כל פעולה בתיק החייב לצורך ביצוע פעולות.
• לבדוק את כל תביעות החוב כנגד החייב שלאחריו יכריע הנאמן בתביעות החוב במסגרת תיק החייב.
• נכסים אשר קיימים על שם החייב יועברו ישירות לקופת הנושים.
• נכסים אשר ניתנים למימוש ( קרנות השתלמות-פיצויים-רכיבים בקרן הפנסיה-רכב- נכס מקרקעין ( במידה ואין אופציה חלופית) ועוד)
• לבדוק את התנהלות החייב מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים ועד לסיום התיק בהפטר, במידה וקיימים מחדלים כנגד החייב,
הנאמן יתריע לחייב כי, באם לא יוסרו המחדלים אזי תוגש בקשה בהתאם לבית המשפט לצורך ביטול הצו לאלתר כנגד החייב.
• לאחר קבלת ההפטר עבור החייב, יבצע הנאמן חלוקה של כל הכספים המצויים בקופה לטובת הנושים בצירוף תשלום שכר הטרחה לבעלי התפקיד בתיק החייב.
• הנאמן בעל סמכות לתבוע בשמו של החייב במסגרת הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי בכפוף לאישור הממונה שהינו הסמכות האמונה על הנאמן.

במסגרת תפקידו על הנאמן להגיש לבית המשפט דוחות תקופתיים על שם החייב וזאת לא יאוחר מ-  9 חודשים ממועד מינוי הנאמן.

העתק הדו”ח על ממצאיו להימסר לכלל הנושים לשם קבלת דעתם ככל שתוגש לתיק חדלות הפירעון ואף לתן העתק ליחיד לשם קבלת הערות ככל שישנם בהתאם לממצאים כפי שהועלו בדו”ח הנאמן.

חדלות פרעון תקופת הביניים

בעבר, בתום 9 חודשים היו החייבים מוכרזים כפושטי רגל שלאחריה לא ניתנה כל קביעת זמן בנוגע להגשה ולקבלת צו הפטר ובכך, מצאו עצמם אלפי חייבים נמצאים בהליך שנים רבות ללא כל הכוונה בכל הנוגע למתווה עבורם לסיום התיק.

כיום, לאחר ביצוע הרפורמה בה, נקבע כי, במסגרת 24 החודשים בו היה מצוי החייב בהליך פשיטת הרגל הייתה מוגשת לבית המשפט המחוזי חוות דעת מטעם המנהל המיוחד במסגרתו היה מגבש את דעתו בהסכמת כונס הנכסים בכל הנוגע למתווה לקבלת ההפטר עבור החייב.

בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נקבעה תקופת הביניים בין המועד שניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקומו הכלכלי של היחיד במהלך אותה תקופת ביניים יוטלו כנגד היחיד הגבלות בדומה להליך הישן וזאת כאשר לממונה הסמכות להסיר או לצמצם את ההגבלות להלן  :

  • היחיד יוכרז כלקוח מוגבל לפי חוק שיקים ללא כיסוי .
  • על היחיד יוטל צו עיכוב יציאה מהארץ באופן אוטומטי.
  • על היחיד יאסר שימוש מלעשות בכרטיסי חיוב למעט כרטיס חיוב דיירקט ( חיוב מידי ) או כרטיס כספומט למשיכת כספים.
  • על היחיד יאסר מלהקים או מלהשתתף בהקמת תאגיד.

המתווה מטעם הממונה לצורך קבלת צו לשיקום כלכלי

חדלות פרעון
כשאדם מגיע לחדלות פירעון מומלץ להיוועץ עם מומחה ולקבל הסבר על אפשרויות החוק במצב זה

המועדים הנקובים בחוק במסגרת המתווה לקבלת הצו לשיקום כלכלי הינו בתוך 60 ימים מהיום שהנאמן מגיש את הדו”ח לעיונו של הממונה, שלאחריו על הממונה להציג לבית המשפט תוכנית אישית עבור החייב לצורך שיקומו הכלכלי, לאחר הצגת התוכנית מטעם הממונה, יעודכנו כל הנושים הקיימים כנגד החייב לגבי התוכנית לשיקום החייב ויש להם זכות להביע את דעתם בגין אותה תוכנית.

תשלומים עיתיים

בנושא חדלות פירעון בהתאם לפקודת פשיטת הרגל בעבר והרפורמה בזמנה, נותר צו התשלומים על כנו כמו שהיה נהוג בזמן שהותו של היחיד בהליך אזי במקביל לעריכת דוחות חודשיים עבור הוצאות והכנסות היה מוטל על החייב בנוסף לשלם מידי חודש ובחודשו את צו התשלומים כפי שנקבע בעתיו על ידי המנהל המיוחד וכונס הנכסים.

כיום, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , הסמכות לקבוע את גובה צו התשלומים ובשמם החדש ” תשלומים עיתיים” הוא הנאמן ( המנהל המיוחד בגרסה הישנה ).

גובה התשלום העיתיים כפי שיוטל על החייב נתון לשינוי בידי ערכאת בית המשפט.

עורך דין חדלת פירעון על ניהול עסק על ידי היחיד

כפי שהיה מקובל במסגרת בקשה מנומקת במסגרת הליך הרפורמה בכל הנוגע להגשת בקשה לקבלת אישור עבור חייב לנהל עסק פטור ו/או עוסק מורשה, אזי גם במתכונת החדשה תחת השם “חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי” ניתנה ליחיד האפשרות בתנאים מסוימים להגיש בקשה לאישור ניהול עסק בכדי להגדיל את כושר השתכרותו של החייב ללא כל נפילה כנטל על רשויות הרווחה.

ראוי לציין כי, השינוי בחוק החדש הוא הסמכות של הממונה לאשר את ניהול העסק אולם לא על ידי היחיד אלא על ידי הנאמן בעצמו.

צו לשיקום כלכלי

לאחר המלצת הממונה על המתווה לשיקום כלכלי של היחיד, יקבע דיון בפני בית המשפט במסגרתו תידון הצעת הצו לשיקום כלכלי של היחיד במסגרתה יחליט בית המשפט מספר קביעות עבור היחיד כדוגמת:

  • שאלת ההפטר האם מדובר בהפטר לאלתר או בתשלומים
  • מהו גובה התשלום החודשי כפי שיוטל על היחיד לשלם לכל אורך שהותו בהליך במסגרת הצו לשיקום כלכלי.
  • מימוש הנכסים האם ימומשו הלכה למעשה ומה אופן המימוש וגובה הנשייה בגינה.
  • מהם ההגבלות שיחולו על היחיד באותה תקופה.
  • הפרטים אודות השיקום הכלכלי הלכה למעשה עבור היחיד.
  • האם קיימים חובות אשר אינם ברי הפטר (מזונות/קנסות/מרכז גביה/פלילי)

הפטר לאלתר

עו”ד חדלות פירעון כוהן מסביר – כפי שהיה בעבר הן במסגרת פקודת פשיטת הרגל והן במסגרת הרפורמה  ואף בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , לבית המשפט הסמכות הבלעדית לתן ליחיד הפטר לאלתר בנסיבות חיים מורכבות וקשות בהם עולה כי, הותרת היחיד בהליך לא תביא כל תועלת לנושים ולפיכך הינו זכאי לקבלת הפטר לאלתר שהמשמעות שלו היא אחת ויחידה: מחיקת כל החובות ברי התביעה של היחיד לאלתר ללא כל תוספת של אגורה שחוקה לקופת הנשייה.

האם צו התשלומים במסגרת השיקום הכלכלי הוא קבוע?

בדומה לחוק הישן, ( פקודת פשיטת הרגל), גם כעת בחוק החדש : חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , יש לבית המשפט הסמכות הבלעדית לשנות בהתאם לנסיבות חייו של החייב את גובה ההחזר החודשי במסגרת צו התשלומים בעניינו, כמו כן יש בסמכותו להאריך או לקצר את המועדים כפי שהממונה המליץ לגבי החייב במסגרת התוכנית לשיקום החייב ואף יש בסמכותו כפי שהיה אף בחוק הישן, לתן בנסיבות מאוד מיוחדות וקשות לחייב אף הפטר לאלתר שהתוצאה הינה אחת ויחידה של קבלת הפטר-מחיקת כל החובות הקיימים כנגד החייב במעמד הדיון ללא כל הוספה של אגורה שחוקה אחת נוספת לקופה, אף אם בקופה אין יתרה לחלוקה לנושים.

שינוי הצו הכלכלי בכל הנוגע לחייב שהוא חברה בע”מ- אזי כפי שהיה בחוק הישן ( פקודת פשיטת רגל ) הסכמות המוקנית לבית המשפט נותרה בידי בית המשפט המחוזי בלבד. וזאת כפי שהיה בעבר במסגרתו היה בית המשפט מוסמך לשנות את תכנית הפירעון בהתאם למצבו של היחיד.

חדלות פירעון – תחולת ההפטר וביטולו

מטרת העל של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הינו בקבלת ההפטר, ואולם יש לעמוד בתנאים רבים לצורך קבלתה במסגרת התיק.

חייב אשר עמד בצורה מלאה בהוראות ההליך ולרבות בתשלום צו התשלומים, מסירת הדוחות החודשיים ועמידתו בהליך בתום לב, יהיה זכאי לאחר אישור בית המשפט בקבלת צו הפטר חלוט וסופי אשר מוחק לחייב את כל החובות אשר היו קיימים כנגדו בטרם הגיש לראשונה החייב את בקשתו לצו חדלות פירעון.
המשמעות היא אחת ויחידה: כל החובות לפני הגשת הבקשה מצד החייב בטלים ומבוטלים לאלתר ולא ניתן לפרוע מידי החייב את החובות דנן כפי שהוצהרו בבקשתו ואף אם לא הוצהרו בבקשתו ( כמובן בתום לב ).

צו הפטר לא יחול כפי שהיה בחוק הישן ( פקודת פשיטת הרגל) ואף בחוק החדש-חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על הנושים הבאים:

  • חוב מזונות אינו בר הפטר
  • קנס בגין ביצוע עבירה פלילית-עונשית

חרף הסייגים האלו- קיים לבית המשפט שיקול הדעת והסמכות במקרים מיוחדים וקשים ביותר לתן לחיייב הפטר חרף היות החוב כפי שצויין שאינו בר הפטר.

  • תשלום בגין ביצוע עבירה במסגרתה הוטל קנס עונשי.
  • חוב שנוצר בחוסר תום לב כדוגמת ביצוע מעשה פלילי/מרמה/גניבה/ביצוע מעשה פשע/אלימות חמורה/ביצוע עבירת מין.
  • חוב בנוגע מדמי מזונות אינו בר הפטר

 

 

השאר תגובה

עורך דין הוצאה לפועל אשדוד אליהו כהן

עו"ד אליהו כהן

עו”ד אליהו כהן בעל ניסיון רב ומתמחה בתחום חדלות הפירעון, פשיטת הרגל ,הוצאה לפועל.
עורך הדין אליהו כהן חבר בלשכת עורכי הדין משנת 2010, בעל ניסיון של למעלה מ-10 שנים במשרדי עורכי דין שונים העוסקים בתחום חדלות הפירעון והוצאה לפועל.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest

מאמרים

חשבונות מוגבלים לפי תעודת זהות
חשבונות מוגבלים

חשבונות מוגבלים בתקופת הקורונה

חשבונות מוגבלים בתקופת הקורונה הם לצערנו עניין נפוץ. חשבונות מוגבלים בנק ישראל – חשבונות מוגבלים לפי תעודת זהות. מה עושים עם התמודדות של חשבונות מוגבלים

עו"ד הוצאה לפועל מומלץ
הוצאה לפועל

עו”ד הוצאה לפועל מזונות

עו”ד הוצאה לפועל מזונות דואג ומלווה בכל הקשור לנושא זה. עו”ד הוצאה לפועל מומלץ יהיה כזה שמכיר את החומר ובעל ניסיון בתחום ספציפי זה. עורכי

מחשבון גביית חוב בהוצאה לפועל
גביית חוב בהוצאה לפועל

גביית חוב בהוצאה לפועל

גביית חוב בהוצאה לפעולה הוא אחד ההליכים הנפוצים. כאשר נכנסים למצב של גביית חוב בהוצאה לפועל יש לקחת ליווי משפטי תואם. בין אם מדובר על

עורכי דין חדלות פירעון
חדלות פירעון

עורך דין חדלות פירעון

עורך דין חדלות פירעון יצטרך ללוות את פושט הרגל באדיקות ובשימת לב  לאורך התהליך כולו. מה מצב של חדלות פירעון כולל ואילו פעולות ניתן לעשות

ביטול עיקול על חשבון בנק
עיקולים

ביטול עיקול חשבון בנק

ביטול עיקול חשבון בנק – עו”ד אליהו כהן מסביר על ביטול עיקול על חשבון בנק. איזה סכנות יש במצב של עיקול ולמה חשוב לבצע ביטול

נייד הקמת עסקים בזמן חדלות פירעון
חדלות פירעון

הקמת עסק בזמן חדלות פירעון

הקמת עסק בזמן חדלות פירעון היא משימה לא פשוטה אך אפשרית. יש לזכור כי  הקמת עסק תוך כדי חדלות פירעון הוא עניין מורכב ויש לעשותו

Call Now Button
Open chat
1
שלום וברכה,
אני כאן אם יש שאלות..