אדם שפתוחות נגדו מספר תביעות בבית המשפט (כגון במספר תביעות של פשיטת רגל אדם פרטי נגד אותו אדם הנידונות בשני בתי משפט שונים, או באותו בית משפט בשני תביעות שונות), אם בית המשפט סבור כי לטובת תהליך המשפט עדיף לאחד את התיקים, הוא רשאי לאחד את התיקים לתיק אחד. כך קובעת תקנה 40 מתקנות סדר הדין האזרחי. ולא רק בית המשפט יכול להחליט על איחוד התיקים, גם אחד מבעלי הדין יכול להגיש בקשה לאיחוד דיונים בבית משפט השלום.
זאת בתנאי שהשופט שכבר החל לדון בתביעה שרוצים לאחד אותה יסכים לכך. כל זאת אם מדובר בשתי תביעות הנידונות באותו בית משפט, אולם אם מדובר בתביעות הנידונות בשתי מחוזות שונים אך באותה דרגה (כגון ששניהם הינם בית משפט השלום) יצטרך נשיא בית המשפט העליון לאשר את האיחוד וגם לקבוע למי מבתי המשפט יועבר התיק הנוסף ויואחד עם התיק הבסיסי.
מה התנאים להגשת בקשה לאיחוד דיונים בבית משפט השלום
בכדי לאחד שני תיקים או יותר לבית משפט אחד חייבים להתקיים כמה תנאים:
- מדובר בעניינים אשר בהם כרוכות שאלות דומות, עובדתיות או משפטיות.
- מדובר ששני התיקים נידונים באותו בית משפט, כלומר באותו מחוז.
- אם שני התיקים נידונים בפני שני שופטים שונים, יש צורך בהסכמת השופט השני, זה שתיקו יואחד לתוך התיק הבסיסי.
- אם מדובר בבתי משפט במחוזות שונים, יש צורך בהסכמה של נשיא בית המשפט העליון ובלבד שמדובר בבתי משפט בעלי אותה דרגת שיפוט.
וכאמור, גם אחד מבעלי הדין יכול לבקש את איחוד התיקים וגם בית המשפט מיוזמתו. עוד קובעת הפסיקה בעניין זה, כי על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו של עניין.

עוד על בקשה לאיחוד דיונים
תקנה זו של איחוד תיקים היא תקנה 40(א) אשר מחליפה את תקנה 520 שאפשרה איחוד רק של תיקים הנידונים באותו בית המשפט. התקנה החדשה מאפשרת בעצם הגשת בקשה לאיחוד דיונים הנידונים בשני בתי משפט ובלבד שתינתן הסכמת בית המשפט האחר לאיחוד, כאמור לעיל.
ובנוסף, במקרים כגון אלו יידרש אישור של נשיא בית המשפט העליון או של שופט אחר מבית המשפט העליון שהוסמך לשם כך על ידי נשיא בית המשפט העליון. כמו כן, במסגרת האישור לכך יקבע גם הנשיא את זהות בית המשפט, מתוך שני בתי המשפט (או יותר) הנוגעים בדבר, שהתיקים המאוחדים יועברו לידיו. מטרות התקנה המאפשרת בקשה לאיחוד דיונים הן כדי לייעל את ההליכים ובכדי למנוע סתירות בין פסקי הדין.

בקשה לאיחוד דיונים דוגמה
בכדי להמחיש את הדברים נביא בעניין בקשה לאיחוד דיונים דוגמה לאיחוד תיקים. כדוגמה נביא את המקרה של שני תביעות שנוהלו בשני בתי משפט השלום (ירושלים ותל אביב) שני התיקים (אותה דרגת שיפוט) אוחדו לתיק אחד שנידון בבית המשפט השלום בתל אביב. המקרה המדובר הוא תאונת דרכים שעברה התובעת.
בבית משפט בתל אביב היא ניהלה תביעה של נזקי גוף ובבית המשפט בירושלים נתבע אותו גוף לשלם לתובע (הביטוח הלאומי) סכום כסף שהוא שילם עד לאותו זמן לנפגעת מאותה תאונה בתור שיפוי על נכות שלטענתו אירעה כתוצאה מהתאונה. וזאת עקב התחייבות חוזית שיש לאותו גוף כלפי התובע מירושלים (הביטוח הלאומי). באותו מקרה בקשת האיחוד אושרה, מכיוון שהשאלה העולה בשני התביעות היא שאלה אחת, האם יש קשר סיבתי בין התאונה לנכות שנגרמה לנפגעת. עד כאן בעניין זה של בקשה לאיחוד דיונים דוגמה אחת מני רבות.

מומחים בהגשת בקשה לאיחוד תובענות
כפי שראיתם לעיל, בקשה לאיחוד תובענות בדרך כלל אמורה לייעל את ההליכים ולמנוע עינוי דין מכל הצדדים. אנו יכולים להגיש בשמכם בקשה לאיחוד תיקים הן בחוב מזונות לביטוח לאומי בפשיטת רגל והן בעניין כרטיס אשראי לפושט רגל ובנושאי חדלות פירעון בכלל, אולם חשוב לציין כי בית המשפט אינו חייב להיעתר לבקשת בעלי הדין לאיחוד התיקים. מה שברור הוא שבקשת איחוד בענייני חדלות פירעון, הוצאה לפועל וכדו' המוגשת על ידי עורך דין חדלות פירעון ותיק ומנוסה מגדיל את הסיכוי של הבקשה להתקבל.
זה מצריך גם עבודת הכנה ולימוד עומק של התיקים והשופטים הדנים בתיקים השונים וכמובן עמידה בתנאים שהובאו לעיל בעניין זה. בסופו של דבר, מה שעומד לנגד עינינו בהגשת בקשה לאיחוד תובענות הוא טובת הלקוח שלנו וזה אומר שאנו עושים את מרב המאמצים שלא רק הפסיקה תהיה מיטיבה עם הלקוח שלנו, אלא גם הדרך לשם.
להכנת בקשה לאיחוד דיונים בבית משפט השלום, צרו עמנו קשר עוד היום.
