מה קורה כשהבנק, המעסיק או קופת הגמל מקבלים צו עיקול, מה הם חייבים לעשות, אילו כספים מוגנים ואיך מבקשים לבטל או לצמצם את העיקול.
עיקול צד ג' בהוצאה לפועל הוא עיקול שהזוכה מטיל לא על החייב עצמו, אלא על כסף או נכס של החייב שנמצאים אצל מישהו אחר, בנק, מעסיק, קופת גמל או לקוח שחייב לו כסף. הצד השלישי מקבל צו, מקפיא את מה שבידיו ומודיע ללשכה בתוך 10 ימים. חלק מהכספים מוגנים בחוק ואסור לעקל אותם, ולכן עיקול כזה אפשר לעיתים לבטל או לצמצם, בבקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל.
מה זה עיקול צד ג'? זהו עיקול שמוטל על כספים או נכסים של החייב שמוחזקים אצל גורם אחר, כמו בנק, מעסיק, קופת גמל או לקוח שחייב לו כסף. הצד השלישי מקפיא את מה שבידיו, מדווח ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 10 ימים, ובעיקול על כלל הנכסים גם על מה שיגיע אליו בשלושת החודשים הבאים. כספים מסוימים, כמו קצבאות ביטוח לאומי ושכר עד הסכום הפטור, מוגנים מעיקול.
רוב מי שמגיע לשאלה הזו גילה את העיקול בדרך הכי לא נעימה. כרטיס האשראי נדחה בקופה, המשכורת נכנסה אבל אי אפשר למשוך ממנה, או שהמעסיק קרא לשיחה ואמר שקיבל צו מהוצאה לפועל. בעל עסק שומע לפעמים את אותו הדבר מהצד השני, לקוח שחייב לו כסף מודיע שאינו יכול לשלם, כי הכסף מעוקל לטובת מישהו אחר.
במדריך הזה נסביר מה בדיוק קורה כשמוטל עיקול אצל צד שלישי, מי נחשב צד שלישי, מה הוא חייב לעשות ובאילו מועדים, אילו כספים אסור לעקל, מה זה מימוש העיקול, ואילו דרכים יש לבטל או לצמצם אותו. מיד אחרי הפרק הראשון יש שאלון קצר שמכוון למצב שלכם, ובסוף יש תשובות קצרות לשאלות שחוזרות שוב ושוב.
בתיק הוצאה לפועל יש שני צדדים. הזוכה, מי שמגיע לו הכסף, והחייב, מי שצריך לשלם. העיקול הזה מכניס לתמונה גורם שלישי, מי שמחזיק כסף או נכס ששייכים לחייב או שמגיעים לו. הבנק מחזיק את הכסף שבחשבון, המעסיק מחזיק את המשכורת עד יום התשלום, קופת הגמל מחזיקה את החיסכון, ולקוח שקיבל שירות מחזיק את התשלום שעוד לא שולם.
כשהזוכה מבקש עיקול כזה, הלשכה שולחת לגורם הזה צו. מאותו רגע הצד השלישי אסור לו להעביר את הכסף לחייב, והוא צריך להודיע ללשכה מה בדיוק נמצא אצלו. העיקול עצמו אינו מעביר את הכסף לזוכה. הוא מקפיא אותו במקום. העברת הכסף לתיק היא שלב נפרד, שנקרא מימוש, ועליו נרחיב בהמשך.
המסגרת החוקית נמצאת בסעיפים 43 עד 52 לחוק ההוצאה לפועל, ובתקנות 71 עד 79 לתקנות ההוצאה לפועל. הם קובעים מתי מותר לבקש את העיקול, מה חובות הצד השלישי, מה קורה כשהוא לא מכבד את הצו, ואילו כספים אסור לעקל בכלל.
בסרטון הקצר שלפניכם רואים את הרגע שאליו כל מי שעוקל לו חשבון רוצה להגיע, המסמכים מסודרים, הבקשה מוכנה והתיקייה נסגרת. הדרך לשם מתחילה בהבנה מה בדיוק עוקל ואצל מי.
חשוב להבין מההתחלה שעיקול אצל צד שלישי אינו עונש ואינו סוף הדרך. הוא כלי גבייה, והחוק עצמו מציב לו גבולות. חלק מהכספים מוגנים לגמרי, לחלק יש מגבלת זמן, ולפעמים הצד השלישי בכלל אינו מחזיק דבר. מי שמבין את הכללים יכול לדעת מהר אם העיקול שלו תקין, ומה אפשר לעשות כדי לשחרר את הכסף.
בדיקה מהירה, מה עוקל ומה הצעד הראשון?
בחרו את המשפט שהכי קרוב למצב שלכם, והתשובה תופיע מיד.
התשובה תראה לכם מה בודקים קודם ומה הצעד הראשון במצב שלכם.
אם נכנסו לחשבון קצבאות ביטוח לאומי, מזונות או שכר עד הסכום הפטור, ייתכן שהם מוגנים מעיקול. מושכים תדפיס של החשבון ושל תיק ההוצאה לפועל, ומגישים בקשה לשחרור הכספים המוגנים או לביטול העיקול.
שכר עבודה מוגן מעיקול עד הסכום הפטור, ולכן המעסיק אינו אמור להעביר את כל המשכורת. בודקים כמה נוכה, מול מה, והאם אפשר לעצור את הניכויים בהסדר או בצו תשלומים שמתאים להכנסה.
כספי פיצויים ופנסיה בקופת גמל מוגנים מעיקול לפני מועד המשיכה, ובמועד המשיכה רק חלק מהקצבה ניתן לעיקול. כספים נזילים אחרים נבחנים בנפרד, ולכן קודם בודקים מה בדיוק עוקל.
עיקול אצל צד שלישי מותר רק אחרי שהומצאה לחייב אזהרה בתיק. אחר כך מזהים את הצדדים השלישיים הנכונים, בנקים, מעסיק או לקוחות של החייב, ומגישים את הבקשה בטופס המתאים, טופס 300 לגורמים מחוברים או טופס 508 לעיקול שאינו מקוון.
צד שלישי הוא כל מי שמחזיק נכס של החייב או שחייב לו כסף. ההגדרה רחבה, ולכן העיקול יכול להגיע כמעט לכל מקום שבו יש לחייב כסף שעוד לא הגיע לידיו. הטבלה הבאה מרכזת את הצדדים השלישיים הנפוצים ואת מה שכדאי לדעת על כל אחד מהם.
| צד שלישי | מה מעוקל אצלו | מתי העיקול חל | מה מוגן |
|---|---|---|---|
| בנק | יתרות, פיקדונות וכספים שנכנסים לחשבון | הומצא למשרד הראשי, חל בכל הסניפים מהמסירה לסניף או תוך 3 ימי עסקים | קצבאות ביטוח לאומי 30 יום מהעברתן לחשבון |
| מעסיק | המשכורת שמגיעה לחייב | מיום ההמצאה | שכר עבודה עד הסכום הפטור מעיקול |
| קופת גמל וקרן פנסיה | כספים שמגיעים לחייב מהקופה | מיום ההמצאה לגוף המפעיל | פיצויים ופנסיה לפני מועד המשיכה |
| לקוח של החייב | תשלום שהלקוח חייב לחייב | מיום ההמצאה | תלוי במקור הכסף |
| גורם שמשלם קצבה | פנסיה תקציבית | מיום ההמצאה | עד השכר הפטור או מחצית הקצבה, לפי הגבוה |
הבנק הוא הצד השלישי הנפוץ ביותר, ולכן לעיקול בחשבון יש מדריך נפרד על איך בודקים עיקול על חשבון בנק? ומה רואים בתדפיס. מעסיק הוא השני בשכיחותו, וכשמדובר במשכורת יש כללים מיוחדים שנפרט בהמשך ובמדריך איך מבטלים עיקול משכורת. עיקול על רכב, לעומת זאת, אינו עיקול אצל צד שלישי אלא עיקול על נכס של החייב עצמו, ויש לו הליך משלו, הסרת עיקול על רכב.
יש גם צדדים שלישיים שפחות חושבים עליהם. בעל דירה שמחזיק פיקדון, חברה שמחזיקה החזר כספי, או עסק שהזמין עבודה מהחייב ועוד לא שילם. כולם יכולים לקבל צו עיקול, ולכן בעל עסק שמתנהל מול כמה לקוחות עלול לגלות שהעיקול הגיע אליהם לפני שהגיע אליו.
הזוכה אינו יכול לבקש עיקול כזה מהיום הראשון של התיק. התנאי הבסיסי הוא שהומצאה לחייב אזהרה, וסטטוס המסירה בתיק הוא מסירה מלאה או מסירה חלקית. רק אחרי שהחייב קיבל את האזהרה, ועבר המועד שבו יכול היה לשלם או להגיש התנגדות, נפתחת הדרך לעיקולים. רשם ההוצאה לפועל רשאי גם להורות על עיקול מיוזמתו.
הזוכה יכול לבקש עיקול על נכס מסוים של החייב שנמצא אצל הצד השלישי, או עיקול על כלל נכסי החייב שאצלו. ההבדל משמעותי. עיקול על נכס מסוים תופס רק אותו, ועיקול על כלל הנכסים תופס גם כספים שיגיעו לצד השלישי בהמשך, כפי שנסביר בפרק הבא.
הבקשה מוגשת באחד משני טפסים. טופס 300 משמש לעיקול אצל גורמים שמחוברים למערכת של רשות האכיפה והגבייה, כמו בנקים וחברות גדולות, והוא כרוך באגרה. טופס 508 משמש לעיקול שאינו מקוון, לעיקול משכורת ולעיקול כספים שהזוכה עצמו חייב לחייב, והוא ללא אגרה. זוכה שאינו מיוצג מגיש דרך האזור האישי באתר הרשות בקוד 988, ועורכי דין מגישים בקוד 56.
מנקודת המבט של החייב, המשמעות פשוטה. אם לא קיבלתם אזהרה, או שהמסירה נרשמה בתיק בלי שהגיעה אליכם בפועל, כדאי לבדוק את זה קודם לכל דבר אחר. עיקול שהוטל לפני שהתנאי התקיים הוא בדיוק מהסוג שאפשר לתקוף בבקשה לרשם.
הצד השלישי אינו צד בתיק, אבל החוק מטיל עליו חובות ברורות. בתוך 10 ימים מיום שהומצא לו צו העיקול, הוא צריך להודיע ללשכת ההוצאה לפועל אילו נכסים של החייב נמצאים אצלו, או שאין אצלו דבר. בעיקול על כלל הנכסים, העיקול חל על מה שבידיו ביום ההמצאה וגם על נכסים שיגיעו אליו בשלושת החודשים שאחריו. על כל נכס שהגיע בתקופה הזו, הוא צריך להודיע בתוך 10 ימים מיום שקיבל אותו.
כאן נמצא הסבר לתופעה שמבלבלת חייבים רבים. העיקול הוטל לפני חודשיים, החייב הוציא את הכסף שהיה בחשבון אז, ובכל זאת כל הפקדה חדשה נתפסת. זה לא עיקול חדש. זו אותה תקופה של שלושה חודשים שבה העיקול ממשיך לתפוס כל מה שנכנס.
צד שלישי שלא מילא את חובותיו בלי הצדקה סבירה, שהוציא מידיו נכס מעוקל, או ששילם לחייב בזמן שידע על העיקול, עלול לשלם בעצמו. רשם ההוצאה לפועל רשאי לחייב אותו בחוב הפסוק עד שווי הנכסים שהיו אמורים להיות מעוקלים. על החלטה כזו אפשר לערער, והזוכה רשאי גם לבקש לחקור את הצד השלישי כדי לברר מה באמת מוחזק אצלו. גם בית המשפט העליון דן בחבות של צד שלישי שלא כיבד צו עיקול.
לכן מעסיקים ובנקים מקפידים מאוד על צווי עיקול, ולעיתים אף מחמירים מעבר לנדרש. כשהצד השלישי עוצר יותר ממה שמותר, הדרך לשחרר את העודף עוברת דרך הלשכה, בבקשה מנומקת.
במשרד בודקים מה בדיוק עוקל, אצל מי ומתי, ואם יש כספים מוגנים שאפשר לבקש לשחרר כבר עכשיו.
בבנק יש כלל מיוחד. כשצו העיקול מומצא למשרד הראשי של הבנק, הוא חל על חשבונות החייב בכל הסניפים, החל מהמועד שבו נמסרה הודעה לסניף או בתוך שלושה ימי עסקים, לפי המוקדם. כלומר, אין טעם להעביר כסף מסניף לסניף כדי לחמוק מהעיקול. הוא יגיע לכל החשבונות באותו בנק.
לעיקול בבנק יש גם תאריך תפוגה מעשי. אם העיקול לא מומש בתוך שנה, נשלחת לזוכה הודעה שעליו לממש אותו בתוך 30 יום, ואם לא יעשה זאת, העיקול יבוטל. זו נקודה שכדאי לזכור, כי חייבים רבים חיים שנים עם חשבון מעוקל בלי לדעת שהעיקול עצמו אמור היה לפקוע. בדיקה של תאריך ההטלה מול מה שקרה בתיק מאז יכולה לחסוך הרבה.
בקופת גמל הכלל דומה. צו שהומצא לגוף המפעיל של הקופה חל מאותו יום. צו שהומצא לחברה המנהלת חל מהמועד שבו נמסרה הודעה לגוף המפעיל, או בתוך שלושה ימי עסקים, לפי המוקדם. ההבחנה בין הגופים נראית טכנית, אבל היא קובעת מאיזה יום הכסף בקופה מוקפא.
ומה לגבי קרן השתלמות? היא נבחנת לפי סוג הכספים שבה ומועד הזכאות למשיכתם, ולכן לפני כל צעד צריך לברר מה בדיוק עוקל. בקרן פנסיה, כספי הפנסיה והפיצויים מוגנים עד מועד המשיכה, כפי שנפרט בפרק הבא.
החוק מגן על כספים שנועדו למחיה בסיסית, ואסור לעקל אותם גם כשהם נמצאים אצל צד שלישי. אלה כספים מוגנים מעיקול, כולם או בחלקם.
הבעיה היא שהבנק לרוב אינו יודע מאיפה הגיע כל שקל. כשנכנסת לחשבון קצבה, היא מתערבבת עם שאר הכספים, והעיקול תופס את הכל. לכן ההגנה בפועל אינה אוטומטית. מי שקצבה שלו נתפסה צריך להראות מה מקור הכסף ומתי הוא נכנס, ולבקש לשחרר אותו. כאן נכנסת בקשה לביטול עיקולים בחשבון הבנק, עם תדפיס שמראה את ההפקדות.
במשכורת המצב דומה. המעסיק אמור לנכות רק את מה שמעל הסכום הפטור, אבל טעויות בחישוב קורות, במיוחד כשיש כמה עיקולים במקביל. בדיקה של תלושי השכר מול הצווים מראה אם הניכוי תקין.
כפי שראינו, העיקול מקפיא את הכסף אצל הצד השלישי, אבל אינו מעביר אותו לזוכה. מימוש עיקול צד ג' הוא השלב שבו הזוכה מבקש מהלשכה להורות לצד השלישי להעביר את הכסף המעוקל לתיק ההוצאה לפועל. רק אז הכסף יוצא מהשליטה של החייב סופית ונזקף לטובת החוב.
הפער בין העיקול למימוש הוא לרוב חלון הזמן החשוב ביותר לחייב. כל עוד הכסף מעוקל ולא מומש, עדיין אפשר לטעון שהוא מוגן, להגיע להסדר עם הזוכה, להגיש בקשה לצו תשלומים או לבקש עיכוב. אחרי שהכסף הועבר לתיק, ההחזרה שלו קשה בהרבה. לכן מי שגילה עיקול על כסף שהוא חושב שמוגן, לא כדאי שיחכה.
בבנק, כפי שראינו, העיקול שלא מומש בתוך שנה עומד בפני ביטול אם הזוכה לא יממש אותו בתוך 30 יום מההודעה. אצל צדדים שלישיים אחרים, הזוכה מגיש את בקשת המימוש בהתאם לסוג הנכס ולהודעה שמסר הצד השלישי על מה שבידיו. כשהצד השלישי הודיע שאין אצלו דבר, אין מה לממש, ונפתחת הדרך לבקש לבטל את העיקול.
אין דרך אחת לבטל את העיקול. הבחירה תלויה בשאלה למה העיקול לא צריך להיות שם, או למה כדאי לשחרר אותו גם אם הוא הוטל כדין. אלה המסלולים העיקריים שבודקים.
כספים מוגנים מעיקול. אם עוקלו קצבה, מזונות, שכר מתחת לסכום הפטור או כספי פנסיה לפני מועד המשיכה, מגישים בקשה לרשם עם הוכחה למקור הכסף, ומבקשים לשחרר אותו.
הצד השלישי אינו מחזיק דבר. כשהצד השלישי הודיע ללשכה שאין אצלו נכסים של החייב, והרשם אימת זאת, הרשם רשאי לבטל את העיקול. זה רלוונטי למשל כשהוטל עיקול אצל מעסיק לשעבר או אצל לקוח שכבר שילם הכל.
פגם בהליך. אם לא הומצאה אזהרה כדין, או שהחוב כבר שולם, אפשר לטעון שהעיקול אינו צריך לעמוד. כשהחוב שולם במלואו, המהלך הנכון הוא לרוב סגירת תיק בהוצאה לפועל, שמסירה את העיקולים יחד עם התיק.
הסדר עם הזוכה. כשהחוב אמיתי, הזוכה מעוניין לרוב בכסף ולא בעיקול. הסדר בכתב, עם תשלום ראשון ופריסה, כולל לרוב התחייבות של הזוכה לבטל את העיקולים. אפשר להתחיל בבקשה להסדר חוב בהוצאה לפועל שמותאמת ליכולת שלכם.
צו תשלומים. חייב שאינו יכול לשלם את החוב בבת אחת יכול לבקש מהרשם לקבוע לו תשלום חודשי לפי הכנסתו, והמדריך מה זה צו תשלומים בהוצאה לפועל מפרט איך מבקשים אותו. הצו אינו מבטל את העיקול מעצמו, אבל הוא בסיס לבקשה לשחרר עיקולים כשהתשלומים משולמים.
עיכוב הליכים. כשיש מחלוקת אמיתית על החוב, אפשר להגיש בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל עד שהמחלוקת תוכרע, ובמקרים מתאימים גם להקפיא את מימוש העיקול.
כמה תיקים במקביל. מי שיש נגדו כמה תיקים, וכל אחד מהם מטיל עיקולים משלו, שוקל לעיתים איחוד תיקים בהוצאה לפועל, שמרכז את התיקים לתשלום אחד. כשהחובות גדולים מיכולת ההחזר, נבחן גם הליך של חדלות פירעון, שבו נעצרים ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל.
בכל מסלול של ביטול עיקול צד ג', מה שמכריע הוא המסמכים. תדפיס עדכני של תיק ההוצאה לפועל, תדפיס של החשבון שמראה מה נכנס ומאיפה, תלושי שכר, אישורי קצבה, ומכתב הבנק או ההודעה של המעסיק. בקשה שמצורפים אליה מסמכים ברורים נבחנת מהר יותר, ובקשה כללית בלי ראיות נדחית לעיתים בלי לגעת בעיקר.
במשרד בוחנים את כל המסלולים, כספים מוגנים, הסדר עם הזוכה, צו תשלומים או מהלך רחב יותר, ובוחרים את מה שישחרר את הכסף הכי מהר.
עיקול אצל צד שלישי הוא גם אחד הכלים היעילים ביותר בידי בעל עסק שמנסה לגבות חוב. כשהחייב אינו משלם מרצונו, הכסף שלו נמצא לעיתים קרובות אצל אחרים, בחשבון הבנק, אצל המעסיק או אצל הלקוחות שלו. עיקול אצלם מגיע לכסף בלי לחכות שהחייב ישתף פעולה.
כדי שהעיקול יעבוד, צריך לעשות אותו נכון. ראשית, לוודא שהאזהרה הומצאה לחייב ושסטטוס המסירה בתיק מאפשר עיקול. שנית, לבחור את הצדדים השלישיים הנכונים, ולא לפזר צווים לכל עבר. שלישית, לבחור בין עיקול על נכס מסוים לעיקול על כלל הנכסים, לפי מה שידוע על החייב. ורביעית, לעקוב אחרי ההודעות של הצד השלישי ולממש את העיקול בזמן, כדי שלא יפקע.
כשהצד השלישי מודיע שאין אצלו דבר, ויש סיבה להאמין שזה לא מדויק, הזוכה רשאי לבקש לחקור את הצד השלישי. וכשהצד השלישי שילם לחייב למרות שידע על העיקול, אפשר לבקש לחייב אותו בחוב עד שווי מה שהוציא מידיו. עסק שרוצה ליווי בכל השלבים האלה יכול לקרוא עוד על גביית חוב בהוצאה לפועל ועל הדרך לפתוח תיק נכון מההתחלה.
יש גם מקרה מיוחד, כשהזוכה עצמו חייב כסף לחייב. למשל, ספק שחייב לו לקוח, ובמקביל הוא חייב ללקוח הזה על עבודה אחרת. במקרה כזה מגישים עיקול על כספי הזוכה בטופס 508, בלי אגרה, והכסף שהיה אמור לעבור לחייב נשאר כנגד החוב.
רוב הנזק בעיקולים נגרם לא מהעיקול עצמו, אלא מהתגובה אליו. אלה הטעויות שחוזרות שוב ושוב.
מי שלא בטוח מה המצב שלו יכול להתחיל בעורך דין לביטול עיקולים שיעבור על התיק, או לחזור לשאלון הקצר בראש העמוד.
אפשר להגיש בקשה לביטול עיקול לבד, ויש מי שעושים את זה. מה שעורך דין מוסיף הוא הבחירה במסלול הנכון, הראיות שמצורפות לבקשה, והמעקב עד שהכסף משתחרר בפועל, אצל הבנק, המעסיק או הקופה. אלה בדיוק הנקודות שבהן בקשות נתקעות.
בכל עיקול צד ג', במשרד עורך דין אליהו כהן מתחילים תמיד מהתיק עצמו. מושכים תדפיס עדכני של תיק ההוצאה לפועל, בודקים אילו עיקולים הוטלו, אצל מי, מתי ועל סמך מה, ומה נכנס לחשבון מאז. רק אחרי שהתמונה ברורה בוחרים מסלול. לפעמים זו בקשה לשחרור כספים מוגנים, לפעמים הסדר בכתב עם הזוכה שמבטל את העיקולים, ולפעמים צו תשלומים או מהלך רחב יותר שמטפל בכל התיקים יחד.
משרד עורך דין אליהו כהן מתמחה בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב ובחדלות פירעון, ומלווה גם עסקים שגובים חובות דרך עיקולים אצל צדדים שלישיים. המטרה בשני הצדדים זהה, שהעיקול יעשה את מה שהחוק מתיר לו, לא פחות ולא יותר, ושתדעו בכל שלב מה פתוח ומה כבר מאחוריכם.
עיקול צד ג' בהוצאה לפועל הוא עיקול על כסף או נכס של החייב שנמצאים אצל גורם אחר, כמו בנק, מעסיק, קופת גמל או לקוח שחייב לו כסף. על פי כל זכות, הזוכה רשאי לבחור 1 מתוך 2 סוגי עיקול, על נכס מסוים או על כלל הנכסים שאצל הצד השלישי, אחרי שהומצאה לחייב אזהרה. הצד השלישי מודיע ללשכה בתוך 10 ימים מה בידיו. העיקול רק מקפיא את הכסף, והעברתו לתיק נעשית בשלב נפרד שנקרא מימוש.
כל מי שמחזיק נכס של החייב או שחייב לו כסף. הנפוצים הם בנקים, מעסיקים וקופות גמל, אבל גם לקוח של עסק שעוד לא שילם, בעל דירה שמחזיק פיקדון או גורם שמשלם קצבה. כל אחד מהם יכול לקבל צו עיקול. לפי סעיפים 43 עד 52 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 71 עד 79, הוא חייב לדווח ללשכה בתוך 10 ימים מה מצוי בידיו, או שאין בידיו דבר. בטבלה שבמדריך מרוכזים 5 צדדים שלישיים נפוצים, ו-2 מתוך 5, קופת הגמל והגורם שמשלם קצבה, מחזיקים כספים שחלקם מוגנים בחוק.
על פי כל זכות, הצד השלישי צריך להודיע ללשכה בתוך 10 ימים מיום שהומצא לו הצו. בעיקול על כלל הנכסים הוא צריך להודיע גם על כל נכס שהגיע אליו בשלושת החודשים שאחרי ההמצאה, בתוך 10 ימים מיום שקיבל אותו. צד שלישי שלא עשה זאת בלי הצדקה סבירה, הרשם רשאי לחייב אותו בחוב עד 100% משווי הנכסים שהיו אמורים להיות מעוקלים, ועל החלטה כזו אפשר לערער.
כן, כשמדובר בעיקול על כלל הנכסים. על פי כל זכות, העיקול חל על מה שבידי הצד השלישי ביום ההמצאה ועל נכסים שיגיעו אליו במשך 3 חודשים מאותו יום. לכן הפקדות חדשות לחשבון מעוקל נתפסות גם אחרי שהכסף הראשון כבר נוצל, וזה אינו עיקול חדש. עיקול על נכס מסוים, לעומת זאת, תופס רק את אותו נכס ולא כספים שיגיעו בהמשך. כלומר, רק 1 מתוך 2 סוגי העיקול ממשיך לתפוס גם כספים עתידיים.
על פי כל זכות, צד שלישי שלא מילא את חובותיו בלי הצדקה סבירה, שהוציא מידיו נכס מעוקל או ששילם לחייב בידיעה על העיקול, הרשם רשאי לחייב אותו בחוב הפסוק עד 100% משווי הנכסים. על ההחלטה אפשר לערער. בנוסף, הזוכה רשאי לבקש לחקור את הצד השלישי כדי לברר מה מוחזק אצלו. לכן מעסיקים ובנקים מקפידים על צווי עיקול, ולעיתים עוצרים יותר מהנדרש.
על פי כל זכות, מזונות שמגיעים לחייב, שכר עבודה עד הסכום הפטור, קצבאות ביטוח לאומי במשך 30 יום מהעברתן לחשבון, פנסיה תקציבית עד השכר הפטור או 50% מהקצבה לפי הגבוה, פיצויים ופנסיה בקופת גמל לפני מועד המשיכה, מענק עבודה במשך 90 יום וסיוע בשכר דירה במשך 30 יום. ההגנה אינה אוטומטית, וכדי לשחרר כסף כזה צריך להראות את מקורו ומתי נכנס. 3 מתוך 7 סוגי הכספים ברשימה מוגנים לזמן קצוב בלבד, ולכן כדאי לפעול מהר.
ביטול עיקול צד ג' נעשה בבקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל, לפי העילה. בין העילות, כספים מוגנים מעיקול, צד שלישי שהודיע שאין אצלו דבר והרשם אימת זאת, פגם בהמצאת האזהרה או חוב ששולם. כשהחוב אמיתי, הדרך המעשית היא לרוב הסדר בכתב עם הזוכה או צו תשלומים. בבנק, עיקול שלא מומש בתוך שנה מבוטל אם הזוכה לא מימש אותו בתוך 30 יום מההודעה. במדריך מפורטים 7 מסלולים, ו-2 מתוך 7, הסדר וצו תשלומים, מתאימים כשהחוב עצמו אינו שנוי במחלוקת.
עיקול קופת גמל אפשרי, אבל לא על כל כסף בה. על פי כל זכות, פיצויים ופנסיה בקופת גמל מוגנים מעיקול לפני מועד המשיכה, ובמועד המשיכה רק חלק מהקצבה ניתן לעיקול. המועד תלוי בגוף שקיבל את הצו. כשהוא הומצא לגוף המפעיל, העיקול חל מאותו יום, וב-1 מתוך 2 המקרים, כשהומצא לחברה המנהלת, הוא חל מההודעה לגוף המפעיל או בתוך 3 ימי עסקים. קרן השתלמות נבחנת לפי סוג הכספים שבה ומועד הזכאות למשיכתם, ולכן קודם בודקים מה בדיוק עוקל.
מימוש הוא השלב שבו הכסף המעוקל עובר מהצד השלישי לתיק ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה. עד המימוש הכסף רק מוקפא, ולכן זה החלון לטעון שהוא מוגן, להגיע להסדר או לבקש צו תשלומים. על פי כל זכות, עיקול בבנק שלא מומש בתוך שנה, הזוכה מקבל הודעה לממש אותו בתוך 30 יום, ואם לא עשה זאת העיקול מבוטל. המימוש הוא 1 מתוך 2 השלבים בעיקול, והוא בא אחרי ההקפאה. אחרי המימוש, החזרת הכסף קשה בהרבה.
על פי כל זכות, טופס 300 משמש לעיקול אצל גורמים שמחוברים למערכת הרשות, כמו בנקים, והוא כרוך באגרה. טופס 508 משמש לעיקול שאינו מקוון, לעיקול משכורת ולעיקול כספים שהזוכה עצמו חייב לחייב, והוא ללא אגרה. זוכה שאינו מיוצג מגיש דרך האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה בקוד 988, ועורכי דין מגישים בקוד 56. התנאי בשני הטפסים הוא שהומצאה לחייב אזהרה, ורק 1 מתוך 2 הטפסים, טופס 300, כרוך באגרה.
השאירו טלפון, ומשרד עורך דין אליהו כהן יבדוק מה עוקל, מה מוגן ואיזה מסלול ישחרר את הכסף.
המידע בעמוד זה נכון למועד כתיבתו ומובא לידע כללי בלבד. סכומים, סִפים וחקיקה עשויים להשתנות מעת לעת, ואין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי.
