מי שנקבע לו תשלום חודשי גבוה מהיכולת שלו נשבר בחודש השני. כאן מוסבר איך מגישים בקשה מסודרת, אילו מסמכים חובה לצרף, ואיך מפחיתים צו שכבר נקבע.
צו תשלומים בהוצאה לפועל הוא ההחלטה שקובעת כמה תשלמו בכל חודש בתיק. מגישים בקשה בטופס 233 בצירוף שאלון וכתב ויתור על סודיות, ומשלמים כבר עם ההגשה את הסכום שהצעתם, לא פחות מ-₪150. בתיק פסק דין או שטר מגישים תוך 20 ימים ממסירת האזהרה, ובתביעה על סכום קצוב תוך 30 ימים. הרשם רשאי לאשר, לדרוש מסמכים נוספים, לזמן לחקירת יכולת או לדחות. צו שכבר נקבע ניתן לשינוי בכל שלב שבו המצב הכלכלי משתנה.
מה זה צו תשלומים בהוצאה לפועל? זו החלטה של רשם ההוצאה לפועל שקובעת את הסכום החודשי הקבוע שהחייב ישלם לזוכה עד לסילוק החוב. הבקשה מוגשת בטופס 233 בצירוף שאלון וכתב ויתור על סודיות, ולצדם מסמכים שמראים הכנסות, הוצאות ורכוש. עם ההגשה מתחילים לשלם את הסכום שהוצע, ולא פחות מ-₪150 לחודש, עד שהרשם מחליט אחרת.
קיבלתם מכתב מההוצאה לפועל ובתוכו מספר שאתם פשוט לא יכולים לעמוד בו. זו הנקודה שבה רוב האנשים קופאים, ודווקא היא הרגע שבו יש הכי הרבה מה לעשות. הסכום שנקבע לכם אינו גזירה. הוא החלטה שנשענת על נתונים, ומי שמציג נתונים מסודרים משנה אותה.
במדריך הזה נסביר איך נקבע צו תשלומים בהוצאה לפועל ומה משפיע על גובהו, אילו מסמכים חייבים להיות מצורפים לבקשה, כמה זמן עומד לרשותכם מרגע מסירת האזהרה, ומה קורה כשמפסיקים לשלם. נראה גם איך מפחיתים צו קיים, מה נבדק בחקירת יכולת, ומתי כדאי לשקול מסלול אחר לגמרי. בסוף תדעו בדיוק מה הצעד הבא שלכם. את המדריך כתב עורך דין עם למעלה מעשור ניסיון בהוצאה לפועל ובחדלות פירעון, ובסופו אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני לבדיקת התיק שלכם.

צו תשלומים הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שקובעת כמה ישלם החייב בכל חודש, עד לפירעון מלוא החוב. מרגע שניתן, הוא מגדיר את כל ההתנהלות בתיק.
ההיגיון שמאחוריו פשוט. מצד אחד עומד זוכה שמחזיק בחוב מאושר ורוצה לגבות אותו, ומצד שני חייב שאין לו את הסכום כולו במזומן. במקום מרוץ עיקולים שמייצר הרבה נזק ומעט כסף, המחוקק יצר מנגנון שמחלק את החוב לתשלומים לפי היכולת האמיתית. ההסדר קבוע בסעיפים 7א ו-74טו1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967, ולצדו תקנות 12ב ו-109 י"ב.
הנקודה שרבים מפספסים היא שהצו אינו רק לוח תשלומים. הוא גם המסמך שמעיד שאתם מתנהלים מול המערכת ולא בורחים ממנה, וזה משקל אמיתי בכל בקשה עתידית שתגישו באותו תיק. חייב שמשלם באופן סדיר לפי הצו נמצא בעמדה אחרת לגמרי מחייב שהתעלם, גם כשגובה החוב זהה.
החל מ-1 בינואר 2025, חייב שמשלם את חובו לפי צו תשלומים ועומד במועדים עשוי ליהנות מהטבה, שבמסגרתה לא תיווסף ריבית פיגורים לקרן החוב, או שיופחתו 25% מסך הריביות בתיק. זהו שיקול כספי ממשי לטובת הסדרה מוקדמת ולא המתנה.
הסרטון הקצר שלפניכם נותן הצצה לדרך שבה אנו בונים בקשה לצו תשלומים, מהרגע שבו מגיעים המסמכים ועד להגשה.
מה שנראה בסרטון כשגרה משרדית הוא בפועל לב ההליך. רשם ההוצאה לפועל אינו פוגש אתכם ואינו מכיר את מצבכם, והוא רואה רק את מה שהוגש לו. לכן הדיוק בהכנת הבקשה הוא שמייצר את הפער בין תשלום חודשי שאפשר לעמוד בו לבין צו שנשבר בחודש השני.
צו תשלומים הוא ההחלטה עצמה, כלומר הסכום החודשי שנקבע. חקירת יכולת היא אחד הכלים שבהם הרשם בודק את היכולת לפני שהוא מחליט, והיא מתקיימת בלשכה מול הרשם.
לא כל בקשה מגיעה לחקירה. כשהמסמכים מלאים ומדברים בעד עצמם, הרשם רשאי להכריע על סמך העיון בלבד. כשהתמונה חלקית או כשהזוכה חולק עליה, הוא מזמן את החייב. בעמוד הייעודי שהקדשנו למה קורה בחקירת יכולת בהוצאה לפועל פירטנו איך נראית החקירה בפועל ואיך נערכים אליה.
את הבקשה מגישים תוך 20 ימים ממסירת האזהרה בתיק פסק דין כספי או בתיק שטרות, ותוך 30 ימים בתיק תביעה על סכום קצוב. אפשר להגיש גם אחרי, אך המחיר עולה.
מסירת האזהרה בהוצאה לפועל היא נקודת הפתיחה של הספירה. בתיקים שסכומם עד ₪50,000 האזהרה עצמה כוללת הצעת פריסה, ומי שאינו יכול לעמוד בה מגיש בקשה משלו. מי שמגיש במועד מונע הצטברות של ריבית פיגורים ושכר טרחת עורך דין שנרשמים על החוב, ומי שמאחר מגלה שהיתרה גדלה עוד לפני שהתחיל לשלם.
הספירה מתחילה ביום שבו האזהרה נמסרה לכם בפועל, ולא ביום שבו נפתח התיק. אם לא קיבלתם אזהרה לידיים והתיק כבר פעיל, זו נקודה שדורשת בדיקה נפרדת, משום שהיא משפיעה על כל ההליכים שננקטו אחריה.
יש גם צד שני למועד. אם החוב עצמו ישן, או אם אינכם בטוחים מה כולל הסכום שנדרש מכם, כדאי לעצור רגע לפני שמתחייבים לתשלום חודשי. ריכזנו את הדרך לבדיקת חובות בהוצאה לפועל בעמוד נפרד, והיא לוקחת דקות ספורות.
כן. אין מועד סופי שחוסם הגשה, וגם חייב שהתיק שלו פעיל שנים רשאי לבקש צו תשלומים. ההבדל הוא כספי בעיקרו, משום שהריבית ושכר הטרחה שנצברו בינתיים כבר נרשמו על החוב.

הבקשה מוגשת בטופס 233, בקשה למתן צו חיוב תשלומים או שינוי צו קיים. אליו מצרפים שאלון וכתב ויתור על סודיות בטופס 529 חתום, צילום תעודת זהות עם הספח, ואת המסמכים הכלכליים.
רשימת המסמכים ארוכה, וזו בדיוק הסיבה שבקשות רבות נדחות או נתקעות. הרשם אינו מנחש. הוא רואה מה שצורף, ומה שחסר נזקף לרעת המבקש. הטופס הרשמי והנחיותיו מפורסמים בעמוד עמוד ההליך המלא באתר כל זכות.
| המסמך | לגבי מי | לאיזו תקופה |
|---|---|---|
| תלושי שכר או טופס 106 | המבקש, בן או בת הזוג ובני הבית הבגירים | 6 החודשים האחרונים |
| דיווחי מע"מ ודוח רווח והפסד | מבקש שהוא עצמאי | 6 חודשים ושנה קודמת |
| דפי חשבון עובר ושב | המבקש ובני הבית | 6 חודשים לפני ההגשה |
| אישור יתרות או פרופיל לקוח | כל מוסד בנקאי רלוונטי | עדכני |
| אישור מהמסלקה הפנסיונית | קופות גמל, חיסכון, פנסיה וביטוחים | עדכני |
| פירוט חיובי כרטיסי אשראי | המבקש ובני הבית | 6 חודשים לפני ההגשה |
| חשבונות חשמל, ארנונה, מים וטלפון | משק הבית | 6 חודשים לפני ההגשה |
| אישור ביטוח לאומי על קצבאות | המבקש ובן או בת הזוג | עדכני |
| חוזה שכירות או מסמכי בעלות בנכס | המבקש ובני הבית | בתוקף |
| מסמכי בעלות ברכב, שעבוד או משכון | המבקש ובני הבית | עדכני |
שימו לב שהרשימה חורגת מכם עצמכם ומגיעה לבני הבית. זה נראה חודרני, והוא נובע מכך שהרשם בוחן את תמונת משק הבית כולו ולא שורה בתלוש בודד. ככל שהתמונה שתציגו תהיה שלמה ועקבית, כך תקטן הסבירות שתקבלו החלטה שמנותקת מהמציאות שלכם.
טופס 233 חתום, שאלון וכתב ויתור על סודיות בטופס 529, צילום תעודת זהות עם הספח, ולצדם 6 תלושי שכר או דיווחי מע"מ, דפי בנק ואשראי לחצי שנה, אישורי יתרות, אישור מהמסלקה הפנסיונית, חשבונות משק בית ומסמכי רכב ונכסים.
ההגשה אפשרית באזור האישי באתר ההוצאה לפועל, בדוא"ל, בפקס, בדואר או ידנית בלשכה לאחר זימון תור. הדרך המקוונת מהירה יותר ומשאירה תיעוד מלא של מה שהוגש ומתי.
מרכזים תלושים, דפי בנק, אשראי, קצבאות וחשבונות משק בית. זה השלב שגוזל את רוב הזמן, ובו נקבעת איכות הבקשה כולה.
מחשבים כמה נשאר בפועל אחרי הוצאות המחיה. הצעה שאינה ריאלית נשברת תוך חודשיים ומחזירה אתכם לנקודת ההתחלה, הפעם עם פיגור.
ממלאים במלואם, בלי שדות ריקים ובלי סתירות בין הטופס למסמכים. סתירה אחת מספיקה כדי שהבקשה תיראה לא אמינה.
מיד עם ההגשה מתחילים לשלם את הסכום שהוצע, ולא פחות מ-₪150. תשלום סדיר בזמן ההמתנה הוא ההוכחה המעשית לרצינות.
הרשם רשאי לאשר, לדרוש מסמכים נוספים, לזמן לחקירת יכולת או לדחות. כל אחת מהאפשרויות דורשת תגובה שונה, ולעיתים תוך ימים.
כן, ההליך פתוח לכל חייב. בפועל ההבדל מתגלה בשלב ההחלטה, משום שבקשה שהוגשה בלי הצגה מסודרת של ההוצאות מקבלת לרוב סכום גבוה יותר מזה שהחייב באמת יכול לשלם, ואז מתחיל מעגל של פיגורים.
משרד עורך דין אליהו כהן מגיש בקשות לצו תשלומים ומייצג חייבים מול רשם ההוצאה לפועל, מהגשת הבקשה ועד חקירת היכולת. בדיקה ראשונית של התיק שלכם, בלי התחייבות.

אין טבלה קבועה שקובעת מראש את גובה צו תשלומים בהוצאה לפועל. הרשם בוחן הכנסות מול הוצאות מחיה, מספר הנפשות, רכוש שניתן לממש וגובה החוב, וקובע סכום שהחייב יכול לעמוד בו לאורך זמן. הרצפה הקבועה היא ₪150 לחודש.
רשם ההוצאה לפועל אינו עובד לפי נוסחה. שני חייבים עם אותו חוב בדיוק יכולים לקבל שני צווים שונים לחלוטין, וזה אינו חוסר עקביות אלא לב ההליך. מי שהציג הוצאות מחיה מגובות במסמכים, ומי שהסביר מדוע הכנסה מסוימת אינה זמינה לו בפועל, מקבל החלטה שמתאימה למציאות שלו. מי שהגיש דף אחד מקבל החלטה שנשענת על מה שאפשר לראות, ולרוב היא מחמירה יותר.
גם גובה החוב משפיע. ככל שהחוב גדול יותר, כך פוחתת הנכונות לאשר תשלום סמלי שיפרוס את הפירעון על עשרות שנים, ועולה הסיכוי שהרשם יבחן מימוש רכוש או יפנה לבדיקה מעמיקה יותר.
אין מועד קבוע בחוק, והמשך תלוי בלשכה ובשלמות המסמכים. בקשה מלאה מוכרעת לרוב על סמך העיון בלבד ומהר יחסית, ואילו בקשה שדורשת השלמות או חקירת יכולת מתארכת. בכל התקופה הזו ממשיכים לשלם את הסכום שהוצע.
כשהרשם אינו מסתפק במסמכים, הוא מזמן את החייב לחקירת יכולת בלשכה. שם נבדקים ההכנסות, הרכוש, אורח החיים והחובות, והרשם רשאי לזמן גם עדים ולדרוש הצגת מסמכים נוספים.
חקירת יכולת אינה חקירה פלילית, אבל היא גם לא שיחה. הדברים נאמרים בפני גורם שיפוטי, נרשמים, ומשמשים בסיס להחלטה שתלווה אתכם שנים. פער בין מה שנכתב בשאלון לבין מה שנאמר בחקירה הוא הדבר שהכי פוגע בחייבים, ולרוב הוא נובע מהכנה חסרה ולא מכוונת זדון.
חקירת יכולת יכולה להתקיים גם בלי זימון הזוכה, אך הזוכה רשאי לבקש מהרשם לקיים חקירה נוספת בנוכחותו. משמעות הדבר היא שהגרסה שתציגו עשויה להיבחן מול צד שיש לו אינטרס הפוך.
הכנה נכונה לחקירה מתחילה שבועות לפני המועד, והיא כוללת סידור המסמכים לפי סדר, זיהוי מראש של הנקודות החלשות והסבר עניני לכל אחת מהן. בעמוד שבו הסברנו מה נדרש מחייב מוגבל באמצעים פירטנו מה השתנה במעמד הזה, והפער בין הצגה מסודרת לבין הגעה בלי הכנה נשאר בעינו.
הפחתת צו תשלומים נעשית בבקשה לשינוי צו תשלומים, באותו טופס 233 ובאותה דרך שבה הוגשה הבקשה הראשונה. העילה היא שינוי לרעה במצב הכלכלי, ועליה יש לדווח לרשם בהקדם ולא בדיעבד.
העילות להפחתת צו תשלומים מוכרות ושכיחות. פיטורים, ירידה בהיקף המשרה, מחלה, לידה, גירושין או הוצאה חריגה שנכפתה עליכם, כל אלה עשויים להצדיק הפחתה. מה שקובע הוא לא עוצמת התיאור אלא איכות התיעוד. מכתב פיטורים, אישור רפואי, דפי בנק שמראים את הירידה, אלה הדברים שמזיזים החלטה.
הפסקת תשלום לפני שהתקבלה החלטה חדשה נרשמת כאי עמידה בצו תשלומים קיים, גם אם הבקשה להפחתה מוצדקת לחלוטין. ממשיכים לשלם את מה שאפשר, ומגישים במקביל.
בכיוון ההפוך, אם הזוכה מסכים להסדר מסוים, ההסכמה מוגשת לאישור הרשם ואינה תקפה בלעדיו. זה נכון גם כשההסכמה הושגה בשיחה טובה. בעמוד שבו הסברנו את הסדר חוב מול הנושה פירטנו איך מגיעים להסכמה כזו ומה חשוב לעגן בה.
כן, בכל שלב שבו חל שינוי לרעה ביכולת הפירעון. מגישים בקשה לשינוי צו בטופס 233 בצירוף מסמכים שמוכיחים את השינוי, וממשיכים לשלם עד להחלטה. הבקשה אינה מוגבלת בפעם אחת.
אי עמידה בצו תשלומים מחזירה את התיק למסלול האכיפה. הזוכה רשאי לחדש הליכים, והרשם רשאי להטיל הגבלות על חייב שנתפס כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
הגבלה על קבלה, החזקה או הארכת תוקף של דרכון ישראלי או תעודת מעבר.
צו שמונע יציאה, והוא מתגלה לרוב דווקא בשדה התעופה ולא לפניו. ריכזנו בנפרד איך מבטלים צו עיכוב יציאה מהארץ.
הגבלה בבנק לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א 1981, על כל המשמעות מול ספקים ומעסיקים.
הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי. ההגבלה אינה חלה על כרטיס לחיוב מיידי ועל כרטיסים נטענים.
הגבלה מלייסד חברה או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין.
עיקול משכורת, חשבונות בנק ומיטלטלין חוזר לפעול, ולצדו איתור נכסים נוסף.
אי עמידה בצו תשלומים אינה סוף הדרך. חייב שקיבל התראה על הטלת הגבלה רשאי להתייצב לחקירת יכולת תוך 30 ימים ממסירת ההתראה, כדי לשכנע שאינו משתמט. הבקשה מוגשת בטופס 400 בצירוף השאלון וכתב הוויתור על סודיות, ויחד איתה משלמים תשלום ראשון בגובה הסכום שהוצע. אם הוטל עליכם עיקול על השכר, ריכזנו את הדרך לאיך מבטלים עיקול משכורת בעמוד נפרד.
לא באופן אוטומטי. אישור הבקשה אינו מבטל הגבלות או עיקולים שהוטלו קודם לכן, ויש להגיש בקשה נפרדת לעיכובם או לביטולם. זו אחת הנקודות שהכי מפתיעות חייבים, ולעיתים היא מתגלה רק כשהמשכורת מגיעה חסרה. במקרים המתאימים אפשר גם להגיש בקשה לעיכוב הליכים במקביל.
צו תשלומים מתאים לחוב אחד או לכמה חובות שאפשר לעמוד בהם. כשיש ריבוי תיקים, איחוד תיקים מרכז את הכל לתשלום אחד. כשהחוב גדול מהיכולת גם בפריסה, המסלול הוא חדלות פירעון.
| המסלול | מתי הוא מתאים | מה הוא נותן |
|---|---|---|
| צו תשלומים | תיק אחד או מספר תיקים שניתן לעמוד בהם | תשלום חודשי לפי יכולת, המשך התנהלות רגילה |
| איחוד תיקים | מספר תיקים במקביל אצל נושים שונים | תשלום אחד מרוכז במקום כמה, וסדר בתיקים |
| חדלות פירעון | חוב שאינו בר פירעון גם בפריסה ארוכה | הליך שיקום כלכלי ובסופו אפשרות להפטר מהחובות |
הבחירה אינה טכנית והיא משפיעה על שנים קדימה. כשיש לחייב כמה תיקים, הרשם עצמו רשאי לשקול בעת מתן הצו אם לאחד את כולם ולקבוע שהצו יחול על כלל החובות. בעמוד שהקדשנו למתי כדאי לבקש איחוד תיקים הסברנו מתי זה עובד לטובתכם ומתי דווקא לא.
כשיש תיק אחד, צו תשלומים הוא המסלול הישיר. כשיש כמה תיקים פעילים בו זמנית, איחוד מונע מצב שבו כל נושה גובה בנפרד והתשלום החודשי הכולל עולה על מה שנשאר בבית. ההחלטה נגזרת ממספר התיקים, מגובה החוב הכולל ומההכנסה הפנויה.
לא. החל מ-15 בספטמבר 2019 לא ניתן עוד להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, ובקשת הפטר מוגשת רק במסגרת הליכי חדלות פירעון. הכרזות שניתנו לפני המועד הזה נותרו בתוקף עד שהרשם מבטל אותן בהחלטה מפורשת.

הגשת בקשה לצו תשלומים בהוצאה לפועל פתוחה לכל אדם, אבל התוצאה שלה נקבעת באיכות ההצגה. עורך דין שמכיר את שיקולי הרשם בונה תמונה כלכלית מדויקת, מסביר כל פער מראש, ומגיע לחקירת יכולת עם התשובות מסודרות.
המשרד מלווה חייבים בהגשת בקשות לצו תשלומים בהוצאה לפועל ובבקשות לשינוי צו קיים, בהיערכות לחקירת יכולת, בביטול הגבלות ועיקולים ובגיבוש הסדרי חוב מול נושים. לצד זאת אנו מייצגים גם זוכים, ודווקא ההיכרות עם שני הצדדים של השולחן היא שמאפשרת לצפות מראש מה יטען הצד השני. אם עדיין לא בטוחים באיזה שלב אתם, אפשר להתחיל משאלון בדיקת זכאות קצר, או לקרוא כיצד נפתח תיק הוצאה לפועל מלכתחילה.
המשרד ממוקם באשדוד ברחוב הגדוד העברי 5, ומעניק מענה בכל הארץ. הפנייה הראשונה נועדה לבדוק התאמה למצבכם, ולא כדי למכור לכם הליך שאינו נחוץ.
בדיקה מהירה: מה הצעד הנכון עבורכם?
בחרו את התיאור הקרוב ביותר למצבכם וקבלו כיוון ראשוני.
סמנו את המשפט שהכי מתאר את מצבכם, ותקבלו כאן את הכיוון המעשי הראשון ואת הצעד הבא שנכון לעשות.
אתם בתוך חלון הזמן שבו הגשה מונעת ריבית פיגורים ושכר טרחה נוספים. אוספים את המסמכים הכלכליים, מציעים סכום שאפשר לעמוד בו, ומתחילים לשלם כבר עם ההגשה.
שינוי לרעה במצב הכלכלי מצדיק הפחתת צו תשלומים, ובלבד שהיא מגובה במסמכים ומוגשת מוקדם. עד להחלטה ממשיכים לשלם את מה שאפשר, כדי שלא יירשם פיגור.
עיקול קיים אינו מתבטל מאליו גם כשמאושר צו תשלומים. מגישים את הבקשה לצו, ולצדה בקשה נפרדת לעיכוב או לביטול העיקול, כדי שהמשכורת תחזור להיכנס במלואה.
כמה תיקים במקביל מייצרים תשלום חודשי כולל שאי אפשר לעמוד בו. איחוד מרכז את החובות לתשלום אחד ומחזיר סדר, אך הוא אינו מתאים לכל מצב ודורש בדיקה מקדימה.
צו תשלומים בהוצאה לפועל הוא החלטה של רשם ההוצאה לפועל שקובעת את הסכום החודשי הקבוע שהחייב משלם לזוכה עד לסילוק החוב. הוא ניתן על סמך בקשה שמוגשת בטופס 233, בצירוף שאלון וכתב ויתור על סודיות בטופס 529 ומסמכים שמציגים הכנסות, הוצאות ורכוש.
ההסדר מעוגן בסעיפים 7א ו-74טו1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967, ולצדו תקנות 12ב ו-109 י"ב. הסכום המינימלי שאפשר להציע הוא ₪150 לחודש, והוא משולם כבר מיום הגשת הבקשה ולא מיום ההחלטה. מרגע שניתן הצו, תשלום סדיר לפיו הוא שמייצב את התיק ומונע חידוש הליכי אכיפה, והחל מ-1 בינואר 2025 הוא גם עשוי לזכות בהטבה של אי צבירת ריבית פיגורים או הפחתה של 25% מהריביות בתיק.
ממלאים את טופס 233, מצרפים את טופס 529 חתום, צילום תעודת זהות עם הספח ואת המסמכים הכלכליים, ומגישים באזור האישי באתר ההוצאה לפועל, בדוא"ל, בפקס, בדואר או ידנית בלשכה לאחר זימון תור.
יחד עם ההגשה מתחילים לשלם את הסכום שהוצע בבקשה, ולא פחות מ-₪150 לחודש. התשלום נמשך עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל, וגם אם ההחלטה מתעכבת אין להפסיקו. על פי המידע שמפרסמת רשות האכיפה והגבייה, מסמכי החובה כוללים 6 תלושי שכר אחרונים, דפי חשבון ל-6 חודשים ואישורי יתרות מכל מוסד בנקאי. בקשה שמוגשת בלי המסמכים האלה אינה נדחית מיד, אך היא מאריכה את ההליך ולעיתים מובילה לזימון לחקירת יכולת שאפשר היה לחסוך.
נדרשים 6 תלושי שכר אחרונים או טופס 106 של המבקש, בן או בת הזוג ובני הבית הבגירים, ולעצמאי דיווחי מע"מ ל-6 חודשים ודוח רווח והפסד לשנה הקודמת. לצדם נדרשים דפי חשבון עובר ושב ופירוט חיובי אשראי ל-6 החודשים שלפני ההגשה.
נוסף על אלה יש לצרף אישורי יתרות או פרופיל לקוח מכל מוסד בנקאי, אישור מהמסלקה הפנסיונית על קופות גמל, תוכניות חיסכון, קרנות השתלמות ופנסיה, אישור ביטוח לאומי על קצבאות, חשבונות חשמל, ארנונה, מים וטלפון ל-6 חודשים, חוזה שכירות או מסמכי בעלות בנכס, ומסמכי בעלות ברכב לרבות שעבוד ומשכון. רשימת המסמכים מפורטת בעמוד ההליך באתר כל זכות ובטופס 529 עצמו, והיא חלה גם על בני הבית ולא רק על המבקש. גם כשההצעה שבבקשה היא הסכום המינימלי של ₪150 לחודש, המסמכים נדרשים במלואם.
אין סכום קבוע ואין טבלה. רשם ההוצאה לפועל בוחן את ההכנסה מול הוצאות המחיה, את מספר הנפשות בבית, רכוש שניתן לממש ואת גובה החוב, וקובע סכום שהחייב מסוגל לעמוד בו לאורך זמן. הרצפה הקבועה בהליך היא ₪150 לחודש.
שני חייבים עם חוב זהה עשויים לקבל צווים שונים לחלוטין, ולכן איכות הצגת ההוצאות משפיעה יותר מכל נתון אחר. ככל שגובה החוב גדל, כך פוחתת הנכונות לאשר תשלום סמלי שיפרוס את הפירעון על עשרות שנים, ועולה הסיכוי שהרשם יבחן מימוש רכוש או יזמן לחקירת יכולת. הצעה שאינה ריאלית נשברת בדרך כלל תוך חודשיים ומחזירה את החייב לנקודת ההתחלה, הפעם עם פיגור רשום בתיק.
התיק חוזר למסלול האכיפה. הזוכה רשאי לחדש הליכים, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הגבלות על חייב הנחשב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. ההגבלות אינן מוטלות בבת אחת, והן נשקלות לפי התנהלות החייב בתיק.
חמש ההגבלות הן הגבלה על קבלה, החזקה או הארכת תוקף של דרכון או תעודת מעבר, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א 1981, הגבלת שימוש בכרטיסי חיוב, והגבלה מלייסד תאגיד או להיות בעל עניין בו. מי שקיבל התראה על הגבלה רשאי להתייצב לחקירת יכולת תוך 30 ימים ממסירתה, בבקשה על גבי טופס 400, ולשלם יחד איתה תשלום ראשון בגובה שהציע ולא פחות מ-₪150, כדי להוכיח שאינו משתמט.
לא. על פי המידע הרשמי בעמוד ההליך, אישור הבקשה אינו מעכב ואינו מבטל אוטומטית הגבלות או עיקולים שהוטלו לפניו, ונדרשת בקשה נפרדת לעיכובם או לביטולם. זו טעות נפוצה שמתגלה לרוב רק כשהמשכורת ממשיכה להגיע חסרה.
הדרך הנכונה היא להגיש את שתי הבקשות במקביל, כך שהתשלום החודשי נקבע לפי היכולת ובמקביל מוסר העיקול שמייתר אותה. חייב שמשלם ₪500 בחודש לפי צו, ובמקביל מעוקל אצלו שליש מהשכר, משלם בפועל הרבה מעבר למה שהרשם קבע. אם הזוכה הסכים להסדר מסוים, ההסכמה מוגשת לאישור רשם ההוצאה לפועל ואינה תקפה בלעדיו, גם כשהושגה בשיחה טובה בין הצדדים.
כן. חייב שחל אצלו שינוי לרעה במצב הכלכלי, או שאינו יכול לעמוד בצו שנקבע לו, רשאי לפנות בכל שלב בבקשה לשינוי צו תשלומים. הבקשה מוגשת באותו טופס 233 ובאותה דרך, והיא אינה מוגבלת לפעם אחת.
מה שמכריע הוא התיעוד ולא עוצמת התיאור. מכתב פיטורים, אישור רפואי, הסכם גירושין או דפי בנק שמראים את הירידה בהכנסה הם הראיות שמזיזות החלטה. על פי ההנחיות, על החייב להודיע לרשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי על שינוי ביכולת הפירעון, ולא בדיעבד אחרי שנצברו פיגורים. עד לקבלת ההחלטה החדשה ממשיכים לשלם את מה שאפשר, ולפחות ₪150 לחודש, משום שהפסקת תשלום נרשמת כאי עמידה בצו הקיים.
צו תשלומים הוא ההחלטה שקובעת את הסכום החודשי, וחקירת יכולת היא אחד האמצעים שבהם רשם ההוצאה לפועל בודק את היכולת לפני שהוא מחליט. השניים אינם חלופיים, והחקירה משמשת שלב ביניים כשהמסמכים אינם מספיקים.
לאחר הגשת הבקשה רשאי הרשם לקבלה ולתת צו, לדרוש מסמכים נוספים, לזמן לחקירת יכולת או לדחות אותה. כשהמסמכים מלאים ועקביים, ההכרעה יכולה להתקבל על סמך העיון בלבד בלי זימון לחקירה. חקירת יכולת מתקיימת בפני גורם שיפוטי, הדברים נרשמים, והרשם רשאי לזמן גם עדים ולדרוש הצגת מסמכים. חקירה יכולה להתקיים גם בלי זימון הזוכה, אך הזוכה רשאי לבקש חקירה נוספת בנוכחותו. בכל התקופה הזו ממשיך החייב לשלם את הסכום שהציע, ולא פחות מ-₪150 לחודש.
כן, ההליך פתוח לכל חייב ואינו מחייב ייצוג. בפועל ההבדל מתבטא בסכום שנקבע ובמשך הזמן עד להחלטה, ולא בעצם הזכות להגיש. הטפסים זמינים לכל אדם באזור האישי באתר ההוצאה לפועל.
בקשה שמוגשת בלי הצגה מסודרת של הוצאות המחיה, ובלי הסבר לפערים שנראים בדפי החשבון, מקבלת לרוב תשלום חודשי גבוה מהיכולת האמיתית, ואז נוצר מעגל של פיגורים שמוביל להגבלות. ליווי מקצועי משפיע בעיקר על שני שלבים, בניית התמונה הכלכלית לפני ההגשה וההיערכות לחקירת יכולת אם תזומן. משרד עורך דין אליהו כהן מלווה חייבים בשני השלבים האלה, לצד טיפול בעיקולים ובהגבלות שכבר הוטלו. גם מי שמגיש לבדו מתחיל לשלם כבר ביום ההגשה, ולא פחות מ-₪150 לחודש.
כשמדובר בתיק אחד, צו תשלומים הוא המסלול הישיר. כשפתוחים כמה תיקים במקביל אצל נושים שונים, איחוד תיקים מרכז אותם לתשלום חודשי אחד ומונע מצב שבו כל נושה גובה בנפרד וסך התשלומים עולה על מה שנשאר בבית.
גם רשם ההוצאה לפועל עצמו רשאי לשקול, בעת מתן הצו, אם לאחד את כלל התיקים ולקבוע שהצו יחול על כל החובות. ההחלטה נגזרת ממספר התיקים, מגובה החוב הכולל ומההכנסה הפנויה בפועל. כשהחוב אינו בר פירעון גם בפריסה ארוכה, שני המסלולים אינם מספיקים והבחינה עוברת להליכי חדלות פירעון, שהם גם המסלול היחיד שבו ניתן לבקש הפטר מאז 15 בספטמבר 2019. חייב שעומד בצו עשוי ליהנות מהפחתה של 25% מהריביות בתיק, הטבה שאינה קיימת כשהתיק נשאר בפיגור.
נבדוק את התיק, נבנה את התמונה הכלכלית שהרשם צריך לראות, ונגיש את הבקשה. ייעוץ ראשוני לבירור התאמה למצבכם.
המידע בעמוד זה נכון למועד כתיבתו ומובא לידע כללי בלבד. סכומים, סִפים וחקיקה עשויים להשתנות מעת לעת, ואין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי.
צרו קשר ונלווה אתכם בכל שלב, באופן אישי ומקצועי, עד למחיקת החוב ולהפטר.
משרד עו״ד אליהו כהן מתמחה בחדלות פירעון, פשיטת רגל, הסדרי חוב, מחיקת חובות וליווי מול ההוצאה לפועל. ליווי אישי ומקצועי עד להפטר ולפתיחת דף חדש.
© 2026 משרד עורך דין אליהו כהן. כל הזכויות שמורות.
הקמה וקידום אתרים: Avinu SEO