העירייה עיקלה לכם את החשבון בלי פסק דין? כך בודקים אם נשלחה דרישת תשלום ומתי, איזה כסף אסור לעקל, מה עושה השגה על הארנונה, ואיך מגיעים לביטול, לשחרור או להסדר.
עיקול חשבון בנק על ידי העירייה הוא עיקול מנהלי, בלי פסק דין ובלי הוצאה לפועל, מכוח פקודת המסים (גבייה). הוא מותר אחרי דרישת תשלום בכתב ו-25 ימים מהמצאתה, וחל גם על כסף שנכנס בשלושה החודשים הבאים. אפשר לבקש ביטול או שחרור כשהדרישה לא הומצאה כדין, כשהחוב בהשגה, כשהתיישן, כשהכסף מוגן, או בהסדר תשלומים.
האם העירייה יכולה לעקל חשבון בנק בלי פסק דין? כן. חובות ארנונה ותשלומי חובה אחרים לרשות המקומית נגבים לפי פקודת המסים (גבייה), שמאפשרת לפקיד הגבייה של העירייה להוציא בעצמו צו עיקול לבנק. התנאי הוא דרישת תשלום בכתב שלא נפרעה, ולפי אכרזת המסים לרשויות המקומיות הגבייה מתחילה רק אם החוב לא שולם בתוך 25 ימים מיום שהדרישה הומצאה. על סכום שנמצא במחלוקת בהשגה, בערר או בערעור, אסור לנקוט הליכי גבייה עד שההליך מסתיים.
זה מתחיל כמעט תמיד באותה צורה. כרטיס האשראי לא עובר בקופה, הוראת קבע חוזרת, או שהבנק מודיע שיש עיקול על החשבון. רק אחר כך מתברר שהעיקול לא הגיע מההוצאה לפועל בכלל, אלא מהעירייה, בגלל חוב ארנונה שהצטבר, חוב של דייר קודם, או חיוב שחשבתם שבוטל מזמן. אין תיק, אין שופט, ולפעמים גם לא זכור לכם שקיבלתם מכתב כלשהו.
במדריך הזה נסביר איך עיקול חשבון בנק על ידי העירייה עובד בפועל, מה החוק דורש מהעירייה לפני שהיא מעקלת, מה קורה בבנק בימים שאחרי הצו, איזה כסף מוגן, ומתי אפשר לבקש ביטול או שחרור. בהמשך יש טבלה שמשווה בין עיקול מנהלי לעיקול בהוצאה לפועל, שאלון קצר שמכוון למצב שלכם, ותשובות לשאלות שחוזרות שוב ושוב.
החוק מתייחס לחוב לעירייה כמו למס, ולכן פקיד הגבייה שלה מוציא בעצמו צו עיקול לבנק, אחרי דרישת תשלום בכתב, בלי תביעה ובלי פסק דין.
בניגוד לעירייה, נושה רגיל, כמו ספק, בנק או בעל דירה, לא יכול לגעת בחשבון שלכם בלי הליך. הוא צריך לתבוע, לקבל פסק דין או לפתוח תיק בהוצאה לפועל, ורק אז הרשם מוציא צו עיקול. לרשות המקומית יש דרך קצרה יותר, שנקראת גבייה מנהלית, והיא מאפשרת לה לגבות את החוב בעצמה.
במסגרת הזו העירייה היא גם הנושה וגם הגורם שמוציא את הצו. פקיד הגבייה שלה חותם על צו עיקול ושולח אותו לבנק, והבנק מקפיא את הכסף. לכן עיקול מנהלי מפתיע אנשים רבים: אין זימון לדיון, אין אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ואין מספר תיק שאפשר לבדוק באזור האישי.
המשמעות המעשית היא שההגנה לא מתחילה באולם בית המשפט, אלא בבדיקה של מה שהעירייה עשתה לפני הצו. האם נשלחה דרישת תשלום, מתי היא הומצאה, האם החוב בכלל סופי, והאם הכסף שעוקל הוא כסף שמותר לעקל. כל אחת מהשאלות האלה יכולה להוביל לשחרור.
בסרטון הקצר שלפניכם רואים את הרגע שבו מתחיל טיפול נכון בעיקול: עוצרים, בודקים מי הטיל אותו ועל איזה חוב, ומסדרים את המסמכים לפני שפונים לעירייה.
מי שגילה עכשיו את העיקול צריך לדעת שהזמן משחק תפקיד. כפי שנראה בהמשך, כסף שיושב בחשבון יכול לעבור לעירייה מהר יותר מנכסים אחרים, ולכן כדאי להתחיל בבדיקה עוד באותו שבוע.
לפני שנכנסים לפרטים, כדאי לזהות באיזה מצב אתם נמצאים. שאלה אחת בשאלון הקצר מספיקה כדי לדעת מאיפה מתחילים, וכל אחת מהתשובות מוסברת בהרחבה בהמשך.
בדיקה מהירה, מה הכי קרוב למצב שלכם?
בחרו את המשפט שהכי מתאר את מה שקרה, והתשובה תופיע מיד.
התשובה תראה לכם מה בודקים קודם ומה הצעד הראשון במצב שלכם.
מבקשים מהעירייה העתק של דרישת התשלום והוכחת המסירה. אם הדרישה נשלחה לכתובת לא נכונה, או שלא חלפו 25 ימים מהמצאתה, יש בסיס לבקש לבטל את העיקול. בינתיים כדאי לבדוק אם יש עיקולים נוספים על החשבון.
לפי סעיף 2 לאכרזה, על הסכום שנמצא בהשגה או בערר אסור לנקוט הליכי גבייה עד החלטה סופית. מצרפים את אישור הגשת ההשגה לבקשת השחרור, ומשלמים בינתיים את החלק שאינו במחלוקת.
קצבה של ביטוח לאומי שנכנסה לחשבון מוגנת מעיקול למשך 30 ימים. אוספים אישור על התשלומים שנכנסו ותדפיס חשבון, ופונים לעירייה בבקשה לשחרר את הסכום. כשנתפסה משכורת, בודקים גם את הכללים של עיקול משכורת.
כשהחוב נכון, הדרך המהירה לשחרר את החשבון היא הסדר תשלומים בכתב עם הרשות. כדאי לבדוק קודם אם חלק מהחוב התיישן או זכאי להנחה, ורק אז לסכם פריסה שתוכלו לעמוד בה.
פקודת המסים (גבייה) היא חוק ותיק מאוד, מתקופת המנדט, שנועד במקור לגביית מסים של המדינה. אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) מחילה את הפקודה גם על ארנונה ועל תשלומי חובה אחרים שמגיעים לרשות המקומית, וקובעת שהחובות האלה יהיו "מס" לעניין הפקודה. את נוסח האכרזה, כולל התיקונים שלה, אפשר לקרוא באכרזת המסים לרשויות המקומיות.
האכרזה היא הוראת שעה שמוארכת שוב ושוב. לפי הנוסח שבתוקף היום, היא חלה על גביית חובות לרשות המקומית עד 31 בדצמבר 2027. בפועל, זה מה שמאפשר לעירייה לעקל בלי לפנות להוצאה לפועל, ולכן כל טענה על עיקול כזה נבחנת קודם כול מול הפקודה ומול האכרזה.
חוב ארנונה ותשלומי חובה אחרים לרשות המקומית, לפי האכרזה. זה המקור הנפוץ ביותר לעיקול מנהלי על חשבון של אדם פרטי.
חובות מס הכנסה ומע"מ נגבים גם הם בהליך מנהלי, בלי פסק דין. ההסבר על המסלול הזה נמצא במדריך על הסדר חוב מול רשות המסים.
לפי אתר ביטוח לאומי, צווי העיקול נשלחים בלי פנייה לערכאות משפטיות, לבנקים, לקופות גמל ולחברות ביטוח.
לכל אחד מהגופים יש נהלים משלו, אבל העיקרון זהה. הגוף שמגיע לו הכסף הוא זה שמחליט לעקל, וההגנה של החייב נשענת על התנאים שהחוק מציב לפני הצעד הזה.
סעיף 4 של פקודת המסים גבייה מתנה את הגבייה בשני דברים: החוב לא שולם במועד, ונשלחה לחייב דרישה בכתב לשלם אותו. בנוסח הכללי של הפקודה, המועד הוא 15 יום מהיום שהיה צריך לשלם. ברשות מקומית המצב שונה. לפי סעיף 3 לאכרזה, הגבייה מתאפשרת רק אם החוב לא שולם בתוך 25 ימים מיום שהדרישה הומצאה לחייב.
המילה החשובה כאן היא "הומצאה". לא היום שבו העירייה כתבה את המכתב, ולא היום שבו הוא נשלח, אלא היום שבו הוא הגיע אליכם או נחשב כאילו הגיע. סעיף 12ב לפקודה קובע שמסמך נחשב כאילו הומצא אם נמסר לכם, הונח במקום המגורים או העסק, או נשלח לשם בדואר. לצו עיקול שנשלח לבנק נדרש דואר רשום.
רבים מחפשים "עיקול חשבון בנק ללא התראה", כי מבחינתם העיקול נחת בלי שום הודעה. הפקודה עצמה אינה קובעת מכתב התראה נפרד עם מספר ימים לפני העיקול, אבל היא כן דורשת דרישת תשלום בכתב לפני הגבייה. לכן השאלה הראשונה בכל עיקול חשבון בנק ללא התראה היא אם הדרישה נשלחה, לאיזו כתובת ומתי. דרישה שנשלחה לכתובת ישנה, לדירה שנמכרה או לשוכר שעזב, היא נקודת פתיחה טובה לבקשת ביטול.
העתק של דרישת התשלום, הוכחת המסירה או המשלוח, פירוט החוב לפי תקופות וסוגי חיוב, והעתק צו העיקול שנשלח לבנק. בלי המסמכים האלה אי אפשר לדעת אם המועדים נשמרו, ואם הסכום שעוקל תואם את החוב.
לפי סעיף 7(1) של פקודת המסים גבייה, צו עיקול שנשלח לבנק חל על הכסף שנמצא בחשבון ביום שהצו הומצא לבנק, וגם על כסף שיגיע לחשבון בתוך שלושה חודשים מאותו יום. כלומר, גם משכורת או העברה שנכנסות אחרי הצו עלולות להיתפס, ולכן עיקול חשבון בנק על ידי העירייה מורגש לא פעם לאורך זמן ולא רק ביום אחד.
הבנק, שהוא "הצד השלישי" לפי הפקודה, צריך להודיע לפקיד הגבייה בתוך 10 ימים מה יש בידיו. אחרי ההודעה הזו פקיד הגבייה שולח לחייב הודעה על הנכס שעוקל. כאן מגיע פרט שרבים לא מכירים. לגבי רוב הנכסים, החוק נותן לחייב 14 ימים לשלם או להגיע להסכמה לפני שאפשר להורות על מסירת הנכס לרשות. אבל כסף מזומן, או חוב שמועד פירעונו הגיע, ובכלל זה יתרה בחשבון, אפשר להורות למסור עוד לפני שחלפו 14 הימים.
בניגוד לרכב או לנכס אחר, יתרה בחשבון בנק יכולה לעבור לרשות זמן קצר אחרי העיקול. מי שמחכה לראות מה יקרה, עלול לגלות שהכסף כבר הועבר וכעת צריך לבקש להחזיר אותו, ולא רק לשחרר אותו. לכן הפנייה לעירייה צריכה לצאת מוקדם ככל האפשר.
ומה עם חשבון משותף? סעיף 7(2) לפקודה קובע שכאשר הנכס המעוקל משותף לחייב ולאדם אחר, העיקול חל רק על חלקו של החייב. כשהחלקים אינם מוגדרים, רואים את הנכס כשייך לשותפים בחלקים שווים, כל עוד לא הוכח שחלקו של החייב שונה. בן זוג, הורה או ילד שהכסף שלהם יושב בחשבון משותף יכולים להראות שהכסף שייך להם ולבקש לשחרר אותו.
מי שרוצה לדעת אם יש עיקולים נוספים על החשבון, גם כאלה שלא הגיעו מהעירייה, ימצא הסבר מסודר במדריך איך בודקים אם יש עיקול על החשבון?
עיקול חשבון בנק על ידי העירייה אינו נותן לרשות יותר ממה שהחוק נותן לנושה בהוצאה לפועל. סעיף 11 של פקודת המסים גבייה קובע שעל עיקול לפי הפקודה חלות ההוראות של סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, אלה שעוסקות בנכסים שאינם ניתנים לעיקול. כלומר, ההגנות שחלות על חייב בהוצאה לפועל חלות גם מול העירייה.
הדוגמה הבולטת היא קצבאות. לפי כל זכות, אסור לעקל תשלומים וקצבאות שהביטוח לאומי משלם, וכשתשלום כזה הועבר לחשבון הבנק, אסור לעקל אותו במשך 30 ימים. מי שקצבת הזקנה, הנכות או הבטחת ההכנסה שלו נתפסה בעיקול של העירייה, יכול לבקש לשחרר את הסכום הזה, עם אישור מביטוח לאומי על התשלומים שנכנסו.
נקודה נוספת היא מידתיות. חוזר של ביטוח לאומי בנושא מביא את הכלל שנקבע בעניין אפלבאום נגד עיריית רחובות, ולפיו ערך הנכס המעוקל צריך להיות שווה פחות או יותר לערך החוב. לצד זה, סעיף 7א(5) לפקודה מאפשר לחייב שעוקלו לו כמה נכסים לבקש מפקיד הגבייה שהחוב ייפרע מנכס מסוים מביניהם, בתנאי שיש בו כדי לפרוע את החוב. מי שכל המשכורת שלו נתקעה בגלל חוב קטן, יכול להציע לפרוע אותו ממקור אחר ולבקש לשחרר את השאר.
כשהעיקול תופס את המשכורת עצמה, ולא רק את היתרה, יש כללים נוספים שמוסברים בהרחבה במדריך על ביטול עיקול משכורת.
במשרד בודקים את צו העיקול, את דרישת התשלום ואת מקור הכסף שנתפס, ומגישים לעירייה בקשת שחרור עם המסמכים הנכונים.
אחת ההגנות החזקות ביותר מפני עיקול ארנונה נמצאת בסעיף 2 לאכרזה, שנקרא "חוב סופי" ונוסף בתיקון שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2002. לפיו, לגבי הסכום שנמצא במחלוקת, לא תומצא דרישת תשלום ולא יינקטו פעולות גבייה לפי הפקודה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר או ערעור. ואם הוגש הליך כזה, האיסור נמשך עד שניתנת החלטה סופית שאי אפשר לערער עליה.
בפועל, יש עיריות שכותבות באתר שלהן שהגשת השגה אינה עוצרת את הגבייה. כדי לא להתבלבל, חשוב לשים לב לנוסח. האיסור באכרזה חל על "הסכום השנוי במחלוקת", לא על כל החוב. מי שמשיג על סיווג הנכס או על השטח, ומשלם בינתיים את החלק שאינו במחלוקת, נמצא בעמדה טובה מאוד לבקש לבטל עיקול שהוטל על הסכום שהוא חולק עליו.
במילים אחרות, השגה שהוגשה במועד היא לא רק דרך להקטין את החיוב, אלא גם מגן מפני עיקול. מי שמתכנן לחלוק על חיוב ארנונה, כדאי שיעשה זאת בזמן ובכתב, וישמור את אישור ההגשה. מי שמחפש פתרון לחוב עצמו, כולל מחיקה, פשרה והנחות, ימצא את כל האפשרויות במדריך על הסדר חוב ארנונה מול העירייה, שם יש גם פרק על חוב שהשאיר דייר קודם.
לפי כל זכות, רשות מקומית אינה רשאית לגבות חוב ארנונה אם עברו 7 שנים מהמועד שבו החוב נוצר. כל זכות מפנה בעניין הזה לפסיקת בית המשפט העליון, ובהם עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נגד סלומון מ-15 באפריל 2015, שקבעה שדיני ההתיישנות חלים גם על הליכי גבייה מנהליים. עוד לפי כל זכות, הרשות צריכה להפסיק מעצמה לשלוח דרישות על חובות כאלה, ואינה רשאית לסרב לתת אישור היעדר חובות בגללם.
המשמעות לעיקול ארנונה ברורה. עיקול שמבוסס כולו או בחלקו על חוב של יותר מ-7 שנים פתוח לטענת התיישנות. החישוב אינו תמיד פשוט, כי יש לבדוק מתי כל חיוב נוצר ומה נעשה בינתיים. ההסבר הכללי על דיני ההתיישנות, גם מחוץ לארנונה, נמצא במדריך מתי חוב מתיישן?
גם בעיקול ביטוח לאומי יש כלל דומה. לפי כל זכות, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לגבות דמי ביטוח כעבור 7 שנים. בכל מקרה של חוב ישן, הצעד הראשון הוא לבקש פירוט מלא לפי תקופות, ולסמן כל חיוב שעבר את המועד.
שני סוגי העיקול נראים זהים מצד הבנק, אבל ההליך שמאחוריהם שונה, ולכן גם הדרך לתקוף אותם. הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים.
| השאלה | עיקול מנהלי של העירייה | עיקול בהוצאה לפועל |
|---|---|---|
| מי מוציא את הצו | פקיד הגבייה של הרשות עצמה | רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה |
| האם צריך פסק דין | לא, החוב נגבה כמו מס | תיק נפתח על פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב |
| מה קודם לעיקול | דרישת תשלום בכתב, ו-25 ימים מהמצאתה ברשות מקומית | אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ומועד לתגובה |
| היקף העיקול בבנק | מה שבחשבון ומה שנכנס בשלושה חודשים | לפי הצו והכללים של חוק ההוצאה לפועל |
| כסף מוגן | סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל חלים מכוח סעיף 11 | אותם כללים, ישירות |
| לאן פונים | למחלקת הגבייה של הרשות, ובמחלוקת לבית המשפט לעניינים מנהליים | לרשם ההוצאה לפועל, בבקשה בתיק |
כשהעיקול בחשבון הגיע מההוצאה לפועל ולא מהרשות, הדרך שונה, והיא מוסברת במדריך על ביטול עיקול על חשבון הבנק. ובמקרים שבהם הנושה מעקל כסף שנמצא אצל מעסיק, לקוח או גוף אחר, כדאי להכיר את הכללים של עיקול צד ג' בהוצאה לפועל.
אין טופס אחד שמבטל עיקול מנהלי. הדרך תלויה בסיבה שבגללה העיקול לא היה צריך להיות שם, או בהסדר שמחליף אותו. אלה השלבים שחוזרים כמעט בכל מקרה.
בשלב האחרון יש משקל רב למה שנעשה קודם. בקשה מסודרת לעירייה, עם המסמכים ועם תשובה בכתב, היא הבסיס לכל הליך בבית המשפט, וגם הדרך שבה רוב המקרים נגמרים בלי להגיע אליו. מי שמחפש ליווי בשלב הזה יכול לפנות לעורך דין לביטול עיקולים, שמכיר את שני המסלולים.
משרד עורך דין אליהו כהן מכין את בקשת הביטול או את ההסדר מול הרשות, ומלווה את ההליך עד שהבנק מקבל את ההודעה על הסרת העיקול.
העירייה אינה הגוף היחיד שמעקל חשבון בלי פסק דין. רשות המסים גובה חובות מס הכנסה ומע"מ בגבייה מנהלית, ועיקול מס הכנסה על חשבון בנק נראה מבחוץ בדיוק כמו עיקול של העירייה. מי שמחפש אישור ביטול עיקול מס הכנסה צריך לפנות לפקיד השומה או למשרד הגבייה שהוציא את הצו, ובדרך כלל אישור ביטול עיקול מס הכנסה ניתן אחרי תשלום, הסדר או הוכחה שהחוב אינו קיים. את אישור ביטול עיקול מס הכנסה כדאי להעביר לבנק בעצמכם, כדי שהשחרור לא יתעכב. הדרכים להגיע להסדר מוסברות במדריך על הסדר חוב מול רשות המסים.
גם עיקול ביטוח לאומי הוא גבייה מנהלית. לפי אתר ביטוח לאומי, הצו נשלח לבנקים, לקופות גמל ולחברות ביטוח, תוקפו 90 יום מיום משלוחו, והוא מבוטל כשהחוב מוסדר. לפי כל זכות, עם חתימה על הסדר תשלומים מאושר ותשלום השובר הראשון, ביטוח לאומי מנפיק הוראת ביטול עיקול. ההסבר המלא על חוב לביטוח לאומי והסדר תשלומים נמצא במדריך נפרד.
לקנסות ולחובות אחרים למדינה יש מסלול גבייה נפרד, עם כללים משלו, שמוסבר במדריך על המרכז לגביית קנסות. וכשהעיקול לא הגיע לחשבון אלא לרכב, הדרך לשחרר אותו שונה, ומוסברת במדריך על ביטול עיקול על רכב.
מי שיש לו חובות לכמה רשויות במקביל, ובנוסף תיקים בהוצאה לפועל, נמצא בדרך כלל במצב שבו הסדר נקודתי מול גוף אחד לא פותר את הבעיה. במצב כזה כדאי לבחון את התמונה כולה, כולל הליך חדלות פירעון ליחיד, שבו כל הנושים, כולל הרשויות, נכנסים להליך אחד.
רוב העיקולים המנהליים אפשר לשחרר, אבל יש כמה טעויות שחוזרות שוב ושוב ומקשות על הטיפול.
תשלום מלא בלחץ הרגע סוגר את העיקול, אבל גם עלול לסגור טענות של התיישנות, חוב של דייר קודם או חיוב שגוי. כסף ששולם קשה מאוד להחזיר.
הצו חל גם על כסף שנכנס בשלושה החודשים הבאים, ויתרה בחשבון יכולה לעבור לרשות מהר. ההמתנה רק מגדילה את הסכום שנתפס.
שיחה עם מוקד הגבייה לא משאירה תיעוד. בקשת ביטול, השגה או הסכמה להסדר צריכות להיות בכתב, עם אישור קבלה.
מכתב מהעירייה שנשאר סגור הופך את 25 הימים לזמן שאבד. כשהדרישה מגיעה, זה הזמן להשיג על החיוב או לבקש הסדר.
טעות נוספת היא לחשוב שעיקול חשבון בנק על ידי העירייה נעלם מעצמו כשהחוב שולם. לפעמים התשלום נקלט, אבל ההודעה לבנק על הסרת העיקול מתעכבת. מי ששילם צריך לבקש מהרשות אישור על ביטול העיקול, ולוודא מול הבנק שהוא אכן הוסר.
הטיפול במשרד מתחיל בבדיקה של מה שקרה לפני העיקול, לא רק של העיקול עצמו. עו"ד אליהו כהן מבקש מהרשות את דרישת התשלום, את הוכחת המסירה ואת פירוט החוב, ובודק אם המועדים נשמרו, אם יש חוב שנמצא במחלוקת, אם חלק מהחוב התיישן, ואם נתפס כסף מוגן.
כשיש עילה, מוגשת לרשות בקשה מנומקת לביטול או לשחרור, עם המסמכים שתומכים בה. כשהחוב נכון, המשרד בונה הסדר שמתאים להכנסות שלכם, אחרי שבודקים הנחות והפחתות, ודואג שהעיקול יוסר מהחשבון. וכשהרשות מסרבת, הבקשה המסודרת שהוגשה היא הבסיס להליך בבית המשפט.
במשרד מלווים גם מצבים שבהם העיקול הוא רק חלק מתמונה רחבה יותר, עם חובות לכמה רשויות ותיקים בהוצאה לפועל. במקרים כאלה המטרה אינה רק לשחרר את החשבון החודש, אלא לבנות דרך שבה הוא יישאר פתוח גם בחודשים הבאים.
כן. לפי אכרזת המסים לרשויות המקומיות, חובות ארנונה ותשלומי חובה לרשות המקומית נגבים לפי פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס. הפקודה מאפשרת לפקיד הגבייה של הרשות להוציא בעצמו צו עיקול לבנק, בלי תביעה ובלי תיק בהוצאה לפועל. האכרזה היא הוראת שעה, ונכון לנוסח שבתוקף היא חלה על גביית חובות לרשות המקומית עד 31.12.2027. התנאי הוא דרישת תשלום בכתב שלא נפרעה במועד, ולכן כל עיקול כזה נבדק קודם מול הדרישה ומול מועד המצאתה.
לפי סעיף 3 לאכרזה, ברשות מקומית הגבייה מתאפשרת רק אם החוב לא שולם בתוך 25 ימים מיום שהדרישה הומצאה לחייב. בנוסח הכללי של פקודת המסים המועד הוא 15 יום, אבל לגבי העירייה חל המועד הארוך יותר. הספירה מתחילה ביום ההמצאה, לא ביום כתיבת המכתב. על פי האכרזה, לגבי סכום שנמצא במחלוקת חל גם הכלל שנכנס לתוקף ב-1.1.2002 ואוסר גבייה עד החלטה סופית. כדאי לבקש מהעירייה את הוכחת המסירה, כי לפעמים התאריך הזה הוא שמכריע אם העיקול הוטל כדין.
פונים בכתב למחלקת הגבייה של הרשות, עם בקשה מנומקת לביטול או לשחרור והמסמכים שתומכים בה. העילות הנפוצות הן דרישה שלא הומצאה כדין, חוב שנמצא בהשגה או בערר, חוב שהתיישן, חוב שאינו שלכם, או כסף מוגן שנתפס. כשהחוב נכון, הדרך היא הסדר תשלומים בכתב. כשהרשות מסרבת, על פי התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים. בדרך כלל 1 מתוך 2 הדרכים, ביטול או הסדר, מתאימה למצב, וכדאי לבדוק את הראשונה לפני שמתחייבים לשנייה.
לא. סעיף 11 לפקודת המסים (גבייה) מחיל על עיקול מנהלי את סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, שעוסקים בנכסים שאינם ניתנים לעיקול. על פי כל זכות, אסור לעקל תשלומים וקצבאות שהביטוח לאומי משלם, וכשהם הועברו לחשבון אסור לעקל אותם במשך 30 ימים. מי שהקצבה שלו נתפסה מבקש מהעירייה לשחרר את הסכום, עם אישור על התשלומים שנכנסו ותדפיס חשבון. למשל, כשנכנסו בחודש שני תשלומים ורק 1 מתוך 2 הוא קצבה, מבקשים לשחרר בדיוק את סכום הקצבה.
בעיקול מנהלי הרשות עצמה מוציאה את הצו, בלי פסק דין, אחרי דרישת תשלום בכתב. בעיקול בהוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל מוציא את הצו בתיק שנפתח על פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב, אחרי אזהרה. על פי פקודת המסים, ההגנות על כסף שאינו ניתן לעיקול חלות בשני המסלולים. ההבדל המעשי הוא לאן פונים: בעיקול מנהלי למחלקת הגבייה של הרשות ולבית המשפט לעניינים מנהליים, ובהוצאה לפועל לרשם בתיק. רק 1 מתוך 2 המסלולים עומד מאחורי הצו שהגיע לבנק, ולכן קודם בודקים מי שלח אותו.
לגבי הסכום שנמצא במחלוקת, כן. סעיף 2 לאכרזה, שנכנס לתוקף ב-1.1.2002, אוסר להמציא דרישת תשלום ולנקוט פעולות גבייה על הסכום השנוי במחלוקת כל עוד לא חלף המועד להשגה, לערר או לערעור, ואם הוגש הליך כזה, עד החלטה סופית. האיסור חל על החלק שבמחלוקת, לא על כל החוב. לכן מי שמשיג על החיוב ומשלם בינתיים את החלק שאינו שנוי במחלוקת, יכול לבקש לבטל עיקול שהוטל על הסכום שעליו הוא חולק, ולצרף את אישור ההגשה.
בודקים התיישנות. על פי כל זכות, רשות מקומית אינה רשאית לגבות חוב ארנונה אם עברו 7 שנים מהמועד שבו החוב נוצר, וכל זכות מפנה בעניין זה לעע"מ 8832/12 עיריית חיפה נגד סלומון מ-15.4.2015. עוד לפי כל זכות, הרשות צריכה להפסיק מעצמה לשלוח דרישות על חובות כאלה. מבקשים פירוט מלא של החוב לפי תקופות, מסמנים כל חיוב שעבר את המועד, ומגישים בקשה לבטל את העיקול בחלק שהתיישן. כשרק חלק מהתקופות ישן, הבקשה מכוונת בדיוק לחלק הזה.
לפי סעיף 7(2) לפקודת המסים (גבייה), כשהנכס המעוקל משותף לחייב ולאדם אחר, העיקול חל רק על חלקו של החייב. כשהחלקים אינם מוגדרים, רואים את הנכס כשייך לשותפים בחלקים שווים, כל עוד לא הוכח אחרת, כלומר בחשבון של שניים נתפס לכאורה 1 מתוך 2 חלקים. בן זוג שהכסף בחשבון שלו, למשל משכורת שלו בלבד, יכול להראות זאת בתדפיסים ולבקש לשחרר את חלקו. כדאי לעשות זאת מוקדם, לפני שהכסף מועבר לרשות.
לפי סעיף 7(1) לפקודה, צו העיקול חל על הכסף שבחשבון ביום שהצו הומצא לבנק ועל כסף שיגיע לחשבון בתוך שלושה חודשים מאותו יום. בביטוח לאומי, לפי אתר המוסד, תוקף צו העיקול הוא 90 יום מיום משלוחו. על פי הפקודה, יתרה בחשבון אפשר להורות למסור לרשות עוד לפני שחלפו 14 ימים מההודעה לחייב, ולכן לא כדאי לחכות שהעיקול יפוג. בפועל, בכל 1 מתוך 3 החודשים הבאים העיקול עלול לתפוס כסף חדש שנכנס.
לפעמים התשלום נקלט ברשות, אבל ההודעה לבנק על ביטול העיקול מתעכבת. מבקשים מהרשות אישור בכתב על ביטול העיקול, ומוודאים מול הבנק שהוא הוסר. בביטוח לאומי, על פי כל זכות, הוראת ביטול עיקול מונפקת עם חתימה על הסדר תשלומים מאושר ותשלום השובר הראשון. כדאי לשמור את אישור התשלום ואת האסמכתא, כי 1 מתוך 2 המסמכים האלה הוא מה שהבנק יבקש לראות לפני שהוא משחרר את הכסף.
בכל עיקול חשבון בנק על ידי העירייה הבדיקה מתחילה מהמסמכים. השאירו טלפון, ומשרד עורך דין אליהו כהן יבדוק את הדרישה, את הצו ואת מקור הכסף שנתפס, ויפעל לשחרור החשבון או להסדר שמתאים לכם.
המידע בעמוד זה נכון למועד כתיבתו ומובא לידע כללי בלבד. סכומים, סִפים וחקיקה עשויים להשתנות מעת לעת, ואין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי.
