מה עושים כששילמתם לזוכה ישירות והתיק עדיין גובה, איך מגישים בקשה על טופס 236, אילו ראיות מכריעות, ומה קורה עם העיקולים בזמן שהבקשה נבחנת.
טענת פרעתי היא הדרך של חייב לומר לרשם ההוצאה לפועל שהחוב שבתיק כבר שולם, כולו או חלקו, ולכן אין להמשיך לגבות אותו. היא מוגשת בבקשה על טופס 236, עם תצהיר ועם כל מסמך שמוכיח את התשלום, ונטל ההוכחה מוטל על החייב. הגשת הבקשה אינה עוצרת את ההליכים מעצמה, ולכן כשצריך לעצור עיקולים מגישים לצידה בקשה לעיכוב. על ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט.
מה זה טענת פרעתי? זו טענה של חייב בתיק הוצאה לפועל שהוא כבר שילם את החוב, כולו או חלקו, או שאינו חייב עוד לשלם אותו. לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, נטל ההוכחה על החייב, והרשם קובע אם ובאיזו מידה נותר חוב. מגישים את הבקשה על טופס 236 עם תצהיר וראיות לתשלום, והדיון מתקיים במעמד שני הצדדים.
רוב מי שמחפש את המונח הזה מגיע אליו מתוך תחושת עוול. שילמתם לזוכה ישירות, בהעברה בנקאית, במזומן או בהסדר שסיכמתם עם עורך הדין שלו, ובכל זאת התיק בהוצאה לפועל ממשיך להציג את מלוא החוב. לפעמים מגלים את זה רק כשהחשבון מוגבל או כשמגיעה הודעה על עיקול, ופתאום מתברר שמה ששולם לא נרשם בשום מקום.
במדריך הזה נסביר מה בדיוק אומרת הטענה, מתי היא מתאימה ומתי עדיף מסלול אחר, איך מגישים את הבקשה ואילו ראיות מכריעות אותה, מה קורה עם העיקולים בזמן שהיא נבחנת, ומה עושים אם היא נדחית. מיד אחרי הפרק הראשון יש שאלון קצר שמכוון למצב שלכם, ובסוף יש תשובות קצרות לשאלות שחוזרות שוב ושוב.
המילה פרעתי פירושה פשוט "שילמתי". בתיק הוצאה לפועל, הלשכה גובה את החוב לפי מה שרשום בתיק, ולא לפי מה שקרה מחוץ לו. כשהחייב שילם לזוכה ישירות, ולא דרך הלשכה, התשלום הזה לא מופיע בתיק עד שמישהו מדווח עליו. טענת פרעתי בהוצאה לפועל היא הכלי שבו החייב מבקש מהרשם להכיר בתשלום, ולקבוע שהחוב נפרע או קטן.
הטענה מעוגנת בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. לפי הסעיף, חייב שטוען שמילא אחר פסק הדין, או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב לשלם, ועד שיקבע, הוא רשאי להורות על עיכוב ביצוע, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כלומר, הטענה רחבה יותר ממה שנשמע. היא לא חייבת להיות "שילמתי הכל". היא יכולה להיות שילמתי חלק, שילמתי לעורך הדין של הזוכה ולא ללשכה, קיזזנו חוב מול חוב, או שסיכמנו הסדר שבו נקבע שהיתרה נמחקת. בכל המקרים האלה השאלה היא אחת, האם התיק משקף נכון את מה שעוד מגיע לזוכה.
בסרטון הקצר שלפניכם רואים את הרגע שאליו מגיעים כשמכינים בקשה טובה, הקבלות מונחות מול המכתב מהלשכה, כל תשלום מתאים לרישום, והתיקייה נסגרת. מה שמכריע את הבקשה הוא הסדר הזה, לא האורך שלה.
לפני שמתחילים לאסוף מסמכים, כדאי לזהות באיזה מצב אתם נמצאים. שאלה אחת מספיקה כדי לדעת מאיפה מתחילים.
בדיקה מהירה, איזה מצב הכי קרוב אליכם?
בחרו את המשפט שהכי מתאר את מה שקרה, והתשובה תופיע מיד.
התשובה תראה לכם מה בודקים קודם ומה הצעד הראשון במצב שלכם.
אוספים את כל אישורי התשלום, משווים אותם לתדפיס התיק, ומגישים בקשה לרשם עם תצהיר. אם יש עיקולים פעילים, מגישים לצידה בקשה לעיכוב הליכים. כשהרשם מכיר בכך שהחוב שולם, הדרך לסגירת התיק פתוחה.
הטענה אינה חייבת להיות על כל החוב. מראים בדיוק מה שולם, מתי ולמי, ומבקשים מהרשם לקבוע כמה נותר. כשהיתרה האמיתית קטנה, אפשר לבנות עליה הסדר או צו תשלומים שמתאים ליכולת.
בתיק מזונות החייב צריך לדווח ללשכה על תשלום ישיר בתוך 7 ימים. תשלום שלא דווח עדיין אפשר להוכיח, אבל ההליכים לא יעוכבו בזמן הדיון אלא אם הרשם השתכנע שיש נסיבות מצדיקות. לכן מתחילים בבדיקה מה דווח ומה לא.
ערעור על החלטה כזו הוא בזכות, ומוגש לבית משפט השלום, או לבית המשפט לענייני משפחה בענייני משפחה. המועד קצר, 20 ימים בדרך כלל ו-15 ימים בענייני משפחה, ולכן כדאי לבדוק מיד מה נימק הרשם ואילו ראיות חסרו.
הטענה מתאימה כשהחוב עצמו היה קיים, ומה שהשתנה הוא שהוא שולם. דוגמאות נפוצות הן תשלום ישיר לזוכה אחרי שנפתח התיק, תשלום לעורך הדין של הזוכה במסגרת הסדר, העברות חודשיות שנעשו מחוץ לתיק, או קיזוז שסוכם בין הצדדים. בכל אלה, התיק פשוט אינו יודע מה קרה, והבקשה נועדה לעדכן אותו.
יש גבול חשוב אחד. כשהתיק נפתח על פסק דין, אי אפשר לטעון בדרך הזו על תשלומים שנעשו לפני שניתן פסק הדין, וגם לא טענות שהיה צריך להעלות במשפט עצמו. בית המשפט העליון התייחס לכך ברע"א 9302/02, וההבחנה מוסברת גם במדריך כל זכות על טענת פרעתי של חייב. מי ששילם לפני המשפט היה צריך לומר זאת בבית המשפט, והרשם אינו יכול לפתוח מחדש את מה שכבר הוכרע.
כשהטענה היא שהחוב בכלל לא היה קיים, או שהצ'ק או השטר לא היו צריכים להיפרע, מדובר במסלול אחר. כך גם כשהטענה היא שעבר זמן רב מדי. הטבלה הבאה עוזרת להבחין בין המסלולים.
| המסלול | מה הטענה | מתי מעלים אותה | מי מכריע |
|---|---|---|---|
| טענת פרעתי | החוב שולם, כולו או חלקו, או שאין עוד חובה לשלם | בכל שלב שבו מתברר שהתיק אינו משקף תשלום | רשם ההוצאה לפועל |
| התנגדות לביצוע שטר | אין חוב לפי הצ'ק או השטר, או שיש הגנה מפניו | בתחילת תיק שטר, במועד שנקבע באזהרה | בית המשפט |
| טענת התיישנות | עבר זמן רב מדי בלי שהזוכה פעל | כשהתיק או החוב עמדו תקופה ארוכה בלי פעולה | רשם ההוצאה לפועל |
| בקשה לעיכוב הליכים | לא טענה נגד החוב, אלא בקשה להקפיא פעולות עד הכרעה | לצד טענה אחרת שעוד לא הוכרעה | רשם ההוצאה לפועל |
מי שקיבל תיק על צ'ק שלא נפרע, ורוצה לטעון שהעסקה בוטלה, צריך לבחון את מסלול התנגדות לביצוע שטר, שיש לו מועדים קשיחים משלו. מי שהתיק שלו עומד שנים בלי שהזוכה עשה בו דבר, צריך לבדוק מתי חוב בהוצאה לפועל מתיישן. ולפעמים מגיעים לטענה רק אחרי שהלשכה כבר שלחה אזהרה, ובמקרה כזה כדאי לקרוא מה עושים בימים הראשונים אחרי האזהרה לפני שעונים.
הבקשה מוגשת על טופס 236, שהוא טופס הבקשה של חייב שטוען שהחוב שולם, ובו מסמנים את סעד 119. אפשר להוריד את טופס 236 מאתר רשות האכיפה והגבייה. לבקשה מצרפים תצהיר שמאמת את העובדות, וכל מסמך שמוכיח את התשלום. חייב שמגיש בקשה ראשונה בתיק מצרף גם צילום של תעודת הזהות, והבקשה מוגשת בשני עותקים.
יש כמה ערוצי הגשה. עורכי דין מגישים דרך האזור האישי באתר הרשות, עם כרטיס חכם. מאז 18.03.2022, צד שמיוצג בידי עורך דין מגיש את בקשותיו באופן מקוון. חייב שאינו מיוצג יכול להגיש במייל או בפקס ללשכה, בדואר, או בלשכה עצמה בזימון תור מראש.
ההבדל בין בקשה שמתקבלת לבקשה שנדחית נמצא לרוב בניסוח. בקשה טובה מפרטת כל תשלום בנפרד, עם תאריך, סכום, אמצעי התשלום ולמי שולם, ומפנה לראיה המתאימה. היא מציגה חשבון ברור של מה שהיה החוב, כמה שולם וכמה נותר לטענת החייב, ומבקשת סעד מדויק. בקשה כללית, "שילמתי הכל, נא לסגור", מזמינה תגובה כללית של הזוכה ודחייה.
החוק אינו קובע מועד אחרון להעלאת הטענה, ולכן אפשר להגיש אותה בכל שלב שבו מתברר שהתיק אינו משקף תשלום. אבל הזמן פועל נגד החייב בשני מובנים. ככל שעובר זמן, קשה יותר לאסוף ראיות, וכל יום שהתיק פעיל הוא יום של ריבית, הוצאות ועיקולים על חוב שאולי כבר אינו קיים.
הכלל שמכריע את רוב הבקשות פשוט, נטל ההוכחה על החייב. הרשם אינו צריך להשתכנע שהזוכה טועה. החייב צריך להראות שהתשלום נעשה, מתי, כמה, ושהוא שולם על החוב הזה. לכן הראיות הן לב הבקשה, וכדאי לדעת אילו מהן עומדות היטב בדיון ואילו פחות.
כדאי לשים לב גם למי שולם. תשלום לעורך הדין שמייצג את הזוכה בתיק נחשב לרוב תשלום לזוכה, אבל תשלום לגורם שלישי, כמו חברת גבייה שאינה קשורה לתיק, דורש הוכחה שהוא היה מורשה לקבל אותו.
לא כל בקשה כזו עוסקת בתשלום מלא. במקרים רבים החייב שילם חלק מהחוב, והמחלוקת היא על כמה נותר. כאן חשוב לעבור על תדפיס התיק ולראות איך נרשם כל תשלום, מה הלשכה מחשבת כקרן, כמה נצבר כריבית והפרשי הצמדה וכמה כהוצאות ושכר טרחה. לעיתים הפער בין החייב לזוכה אינו על התשלום עצמו אלא על החישוב שאחריו.
כשטוענים לתשלום חלקי, מבקשים מהרשם לקבוע מהו גובה החוב שנותר, ולא לסגור את התיק. אחרי שהיתרה האמיתית ברורה, אפשר לבנות עליה הסדר, או לבחון איך מבקשים צו תשלומים שמתאים להכנסה, במקום להמשיך לשלם על חוב מנופח.
במשרד עוברים על תדפיס התיק מול כל תשלום שעשיתם, בונים חשבון ברור ומגישים את הבקשה עם הראיות הנכונות.
זו אולי הטעות הנפוצה ביותר. הגשת הבקשה אינה עוצרת את ההליכים בתיק מעצמה. העיקולים ממשיכים לחול, ההגבלות נשארות, והזוכה רשאי להמשיך לפעול, עד שהרשם מחליט אחרת. מי שרוצה שהגבייה תיעצר בזמן שהטענה נבחנת, צריך להגיש בקשה לעיכוב הליכים נפרדת, לצד הבקשה העיקרית.
הרשם אינו מעכב באופן אוטומטי. לפי סעיף 19, עיכוב ביצוע עד להכרעה ניתן מטעמים מיוחדים שיירשמו. וכשהרשם מחליט לעכב, הוא מצווה בדרך כלל על הפקדת ערובה, אלא אם החליט שלא לעשות זאת. כלומר, החייב צריך להראות שהטענה שלו רצינית, ולעיתים גם להפקיד בטוחה שתגן על הזוכה אם הטענה תידחה.
יש שתי הקלות שכדאי להכיר. הראשונה נוגעת לחקירת יכולת. חייב שהגיש את הבקשה פטור מההתייצבות לחקירת יכולת בתוך 21 הימים שנקבעו לכך. אם הבקשה נדחית, מועד הדחייה נחשב כמועד המצאת האזהרה, והספירה מתחילה מחדש. השנייה נוגעת למסלול המקוצר. בתיק שמתנהל במסלול הזה, הדיון בטענה מתקיים לפני רשם בלשכה שבה הוגשה הבקשה, וההליך מעוכב עד שהדיון מסתיים.
כשכבר יש עיקול על החשבון, וחלק מהכסף שבו מוגן, כדאי לבחון במקביל בקשה לפי המדריך איך משחררים חשבון בנק מעיקול. ואם העיקול הוטל אצל המעסיק או אצל גורם אחר שמחזיק כסף של החייב, המדריך על עיקול צד ג' בהוצאה לפועל מסביר מה אפשר לשחרר ואיך.
תיקי מזונות הם מהמקומות שבהם הטענה עולה הכי הרבה. הורה שמשלם מזונות מעביר לעיתים כסף ישירות להורה השני, משלם עבור חוג או שכר דירה במקום להעביר את הסכום, או מסכם איתו הסדר בעל פה. אחרי חודשים או שנים, התיק בלשכה מציג חוב גדול, והמחלוקת היא על מה נחשב תשלום.
בתיק מזונות יש חובת דיווח מיוחדת. לפי סעיף 20טז לחוק, החייב צריך לדווח ללשכה על כל תשלום ששילם לזוכה שלא באמצעות הלשכה, בתוך 7 ימים מהתשלום. מי שלא דיווח עדיין יכול להוכיח את התשלום בבקשה לרשם, אבל יש לכך מחיר. כשהטענה מתייחסת לתשלום שלא דווח, ההליכים לא יעוכבו עד תום הדיון, אלא אם הרשם שוכנע שיש נסיבות מצדיקות.
המשמעות המעשית ברורה. מי שמשלם מזונות ישירות צריך לדווח על כל תשלום, ולשמור את אישור ההעברה. תשלום עבור הוצאה של הילד, במקום תשלום המזונות עצמם, נבחן בזהירות, ולא תמיד יוכר כתשלום על החוב שבתיק. כשהמחלוקת בתיק מזונות מסתבכת, כדאי להיעזר בעורך דין הוצאה לפועל מזונות שמכיר את הכללים המיוחדים של המסלול הזה. ערעור על החלטה בענייני משפחה מוגש לבית המשפט לענייני משפחה.
אחרי שהבקשה מוגשת, הזוכה מקבל אותה ויכול להגיב. הדיון בבקשה מתקיים במעמד שני הצדדים, והרשם שומע את הגרסאות ובוחן את הראיות. החייב צריך להגיע מוכן, עם המסמכים המקוריים ועם חשבון ברור, כי זה הרגע שבו התצהיר שלו נבחן מול הגרסה של הזוכה.
ההחלטה יכולה להיות קבלה מלאה, קבלה חלקית או דחייה. בקבלה מלאה, הרשם קובע שהחוב נפרע, ומכאן אפשר להתקדם לסגירת תיק הוצאה לפועל ולביטול העיקולים. בקבלה חלקית, הרשם קובע כמה נותר, והתיק ממשיך על הסכום המתוקן.
לדחייה יש מחיר. לפי סעיף 19 לחוק, כשהרשם דוחה את הטענה ומוצא שלא היה לה יסוד, הוא מטיל על החייב הוצאות מיוחדות. ההוראה הזו נועדה למנוע בקשות שמוגשות רק כדי להרוויח זמן. לכן לא כדאי להגיש בקשה כזו בלי ראיות של ממש, ומי שיש לו רק חלק מהראיות, עדיף שיטען על החלק שהוא יכול להוכיח.
ויש גם תוצאה עקיפה. כאמור, אם הבקשה נדחית, מועד הדחייה נחשב כמועד המצאת האזהרה לעניין חקירת היכולת. כלומר, הפטור מההתייצבות נגמר, והחייב צריך להיערך לחקירה.
החלטה כזו אינה סוף פסוק. לפי סעיף 80 לחוק, ערעור על החלטה לפי סעיף 19 הוא ערעור בזכות, כלומר אין צורך לבקש רשות כדי להגיש אותו. הערעור מוגש לבית משפט השלום, ובענייני משפחה לבית המשפט לענייני משפחה.
המועדים קצרים. ערעור על החלטת רשם מוגש בתוך 20 ימים, ובענייני משפחה בתוך 15 ימים. הספירה מתחילה ביום מתן ההחלטה אם היא ניתנה בנוכחות הצדדים, או ביום שהיא הומצאה. מי שקיבל החלטה שלילית צריך לבדוק מיד מה בדיוק נימק הרשם, אילו ראיות לא שכנעו אותו, ואם יש עילה של ממש לערעור.
ערעור טוב אינו חוזר על הבקשה. הוא מצביע על טעות בהחלטה, למשל ראיה שהרשם לא התייחס אליה, חישוב שגוי של היתרה או פרשנות שגויה של הסדר בין הצדדים. כשההחלטה נשענת על כך שחסרו ראיות, לפעמים נכון יותר לבחון אם אפשר להשלים אותן ולהגיש בקשה מתוקנת. ההכרעה בין הדרכים תלויה בנימוקים של הרשם.
במשרד בודקים את ההחלטה ואת הראיות, ומחליטים אם נכון לערער, להשלים ראיות או לבחור מסלול אחר, כל עוד המועד פתוח.
גם לזוכה יש חובות כשהוא מקבל כסף מחוץ לתיק. לפי סעיף 19א לחוק, זוכה צריך לדווח ללשכה על כל תקבול שקיבל שלא באמצעות הלשכה, בתוך 7 ימים מיום שקיבל אותו. מטרת ההוראה ברורה, שהתיק ישקף את המצב האמיתי, ושהחייב לא יידרש לשלם פעמיים.
מבחינת בעל עסק שגובה חוב, הדיווח הזה הוא גם הגנה. זוכה שקיבל תשלום ישיר ולא דיווח עליו מזמין בקשה של החייב, ואם יתברר שהתיק המשיך לגבות על סכום ששולם, זה עלול לפגוע בו בדיון. זוכה שמדווח בזמן, ושומר תיעוד מסודר של כל תשלום, מצמצם מחלוקות ונותן לתיק להתקדם.
כשמגיעה לזוכה בקשה כזו, כדאי לבדוק אותה ברצינות. אם התשלומים אכן התקבלו, עדכון התיק חוסך דיון והוצאות. אם יש מחלוקת אמיתית, למשל על זקיפת תשלום או על הסדר שלא כובד, התגובה צריכה להיות מפורטת ומגובה במסמכים, בדיוק כמו הבקשה.
רוב הבקשות שנדחות נכשלות לא כי החייב לא שילם, אלא כי הוא לא הצליח להראות זאת. אלה הטעויות שחוזרות שוב ושוב.
מי שלא בטוח באיזה מסלול נמצא התיק שלו, יכול לחזור לשאלון הקצר בראש העמוד, או לבקש מעורך דין שמתמחה בהוצאה לפועל לעבור על התיק לפני שמגישים.
אפשר להגיש בקשה כזו לבד, ויש מי שעושים את זה. מה שעורך דין מוסיף הוא הסדר. הוא יודע אילו ראיות יעמדו בדיון, איך לבנות חשבון שהרשם יכול לקבל, מתי להגיש לצד הבקשה גם בקשה לעיכוב הליכים, ואיך להתמודד עם תגובה של הזוכה. אלה בדיוק הנקודות שבהן בקשות נופלות.
אנחנו מתחילים תמיד מהתיק עצמו. מושכים תדפיס עדכני של תיק ההוצאה לפועל, משווים אותו לכל תשלום שהחייב עשה, ובונים טבלה של מה שולם, מתי ולמי. רק אחרי שהתמונה ברורה מחליטים על המסלול, בקשה על תשלום מלא, טענה על תשלום חלקי, בקשה לעיכוב, או לפעמים מסלול אחר שמתאים יותר לתיק.
משרד עורך דין אליהו כהן מתמחה בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב ובחדלות פירעון, ומלווה גם זוכים שמתמודדים עם טענות פרעתי. המטרה זהה בשני הצדדים, שהתיק ישקף את מה שבאמת קרה, ושתדעו בכל שלב מה פתוח ומה כבר מאחוריכם.
טענת פרעתי בהוצאה לפועל היא טענה של חייב שהוא כבר שילם את החוב שבתיק, כולו או חלקו, או שאינו חייב עוד לשלם אותו. על פי כל זכות וסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, נטל ההוכחה על החייב, ורשם ההוצאה לפועל קובע אם ובאיזו מידה נותר חוב. היא יכולה לעסוק בתשלום ישיר לזוכה, בתשלום חלקי או בהסדר שסוכם מחוץ לתיק. בטבלה שבמדריך מושווים 4 מסלולים, ורק 1 מתוך 4 עוסק בחוב שהיה קיים ושולם.
על פי כל זכות, מגישים את הבקשה על טופס 236 ומסמנים סעד 119. מצרפים תצהיר שמאמת את העובדות וכל מסמך שמוכיח את התשלום, ובבקשת חייב ראשונה בתיק גם צילום תעודת זהות. הבקשה מוגשת ב-2 עותקים. עורכי דין מגישים דרך האזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה, וצד מיוצג מגיש באופן מקוון מאז 18.03.2022. חייב שאינו מיוצג יכול לבחור 1 מתוך 4 ערוצים, מייל, פקס, דואר או הגשה בלשכה בזימון תור.
על פי כל זכות, הטופס הוא טופס 236, בקשת חייב שטוען שהחוב שולם, ובו מסמנים את סעד 119. אפשר להוריד אותו מאתר רשות האכיפה והגבייה. לטופס מצרפים תצהיר ואת כל הראיות לתשלום, כמו אישורי העברה, קבלות והסדר בכתב. כדאי לפרט בטופס כל תשלום בנפרד, עם תאריך, סכום ולמי שולם, ולא להסתפק בטענה כללית. בקשה שבה 100% מהתשלומים הנטענים מגובים בראיה נבחנת בצורה עניינית יותר, ומקטינה את הסיכון להוצאות.
לא. על פי כל זכות, הגשת הבקשה אינה עוצרת את ההליכים בתיק מעצמה, והעיקולים ממשיכים לחול. כדי לעצור את הגבייה בזמן שהטענה נבחנת, מגישים בקשה נפרדת לעיכוב הליכים. לפי סעיף 19 לחוק, הרשם רשאי לעכב מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובדרך כלל מצווה על הפקדת ערובה. יש 2 הקלות חשובות, פטור מהתייצבות לחקירת יכולת בתוך 21 ימים, ועיכוב ההליך במסלול המקוצר עד תום הדיון בלשכה. רק 1 מתוך 2 ההקלות, הפטור מחקירת היכולת, חל בכל תיק.
על פי כל זכות וסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, נטל ההוכחה מוטל על החייב. הסעיף קובע במפורש שחייב שטוען שמילא אחר פסק הדין, כולו או מקצתו, עליו הראיה. לכן הראיות הן לב הבקשה. אישור העברה בנקאית או קבלה חתומה מהזוכה הן הראיות החזקות ביותר, ותשלום במזומן בלי קבלה הוא הקשה ביותר להוכחה. במדריך מפורטים 6 סוגי ראיות, ו-2 מתוך 6, העברה בנקאית וקבלה חתומה, עומדות לרוב היטב בדיון.
סעיף 19 לחוק אינו קובע מועד אחרון להגשה, ולכן אפשר להעלות את הטענה בכל שלב שבו מתברר שהתיק אינו משקף תשלום. עם זאת, על פי כל זכות, בתיק שנפתח על פסק דין אי אפשר לטעון על תשלומים שנעשו לפני מתן פסק הדין, כפי שעולה מרע"א 9302/02. וככל שעובר זמן, קשה יותר לאסוף ראיות, והתיק ממשיך לצבור ריבית והוצאות. כלומר, 1 מתוך 2 סוגי התשלומים, אלה שנעשו לפני פסק הדין, נשאר מחוץ לבקשה.
הטענה הראשונה אומרת שהחוב היה קיים ושולם. התנגדות לביצוע שטר אומרת שלפי הצ'ק או השטר אין חוב בכלל, או שיש הגנה מפניו. על פי כל זכות וחוק ההוצאה לפועל, את הראשונה מכריע רשם ההוצאה לפועל, ואפשר להעלות אותה בכל שלב. התנגדות לביצוע שטר מוגשת בתחילת תיק שטר, במועד שנקבע באזהרה, ומוכרעת בבית המשפט. בטבלה שבמדריך מושווים 4 מסלולים, ו-3 מתוך 4 מוכרעים בידי הרשם.
על פי כל זכות וסעיף 19 לחוק, כשהרשם דוחה את הטענה ומוצא שלא היה לה יסוד, הוא מטיל על החייב הוצאות מיוחדות. בנוסף, מועד הדחייה נחשב כמועד המצאת האזהרה לעניין חקירת יכולת, כך שהפטור של 21 הימים נגמר. ההליכים בתיק ממשיכים על הסכום הרשום. על ההחלטה אפשר לערער בזכות, בתוך 20 ימים, ובענייני משפחה בתוך 15 ימים, כלומר 5 ימים פחות. 2 מתוך 3 התוצאות האלה פוגעות בחייב מיד, ולכן בודקים את הנימוקים בלי לחכות.
כן. על פי כל זכות וסעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל, ערעור על החלטה לפי סעיף 19 הוא בזכות, בלי צורך לבקש רשות. הוא מוגש לבית משפט השלום, ובענייני משפחה לבית המשפט לענייני משפחה. המועד הוא 20 ימים, ו-15 ימים בענייני משפחה, מיום מתן ההחלטה בנוכחות הצדדים או מיום שהומצאה. ערעור טוב מצביע על טעות בהחלטה, ולא רק חוזר על הבקשה. הערעור מוגש ל-1 מתוך 2 בתי משפט, לפי סוג התיק.
בתיק מזונות מגישים את אותה בקשה, על טופס 236 עם תצהיר וראיות, אבל יש חובה מיוחדת. על פי כל זכות וסעיף 20טז לחוק, החייב צריך לדווח ללשכה על כל תשלום ישיר להורה השני בתוך 7 ימים. על תשלום שלא דווח עדיין אפשר לטעון, אבל ההליכים לא יעוכבו עד תום הדיון אלא אם הרשם שוכנע שיש נסיבות מצדיקות. ערעור בענייני משפחה מוגש לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים. כלומר, 1 מתוך 2 הכללים המיוחדים, חובת הדיווח, תלוי כולו בחייב.
השאירו טלפון, ומשרד עורך דין אליהו כהן יבדוק את התשלומים מול התיק, את הראיות ואת המסלול הנכון להכרה בהם.
המידע בעמוד זה נכון למועד כתיבתו ומובא לידע כללי בלבד. סכומים, סִפים וחקיקה עשויים להשתנות מעת לעת, ואין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי.
