מתי מותר להוציא צו הבאה, נגד מי אסור, מה קורה כשהמשטרה מבצעת אותו ואיך מגישים בקשה לביטול, לפני שהצו מגיע לדלת.
צו הבאה בהוצאה לפועל הוא צו שמורה למשטרה לעצור חייב ולהביא אותו ללשכת ההוצאה לפועל, אחרי שהוזמן לחקירת יכולת או לבירור ולא התייצב. הוא ניתן רק כשעברו חודשיים מהמצאת ההזמנה, נשלחה התראה וחלפו 14 ימים בלי שהחוב שולם. אפשר לבקש לבטל אותו, למשל כשהחוב שולם או הוקטן, כשהזוכה מבקש זאת בכתב, או כשהחייב נותן ערובה. צו מאסר, לעומתו, קיים רק בתיקי מזונות, ומוגבל ל-21 ימים.
מה זה צו הבאה בהוצאה לפועל? זה צו שרשם ההוצאה לפועל נותן לבקשת הזוכה, ובו הוא מורה למשטרת ישראל לעצור את החייב ולהביא אותו ללשכת ההוצאה לפועל. הצו ניתן כשהחייב הוזמן לחקירת יכולת, לבירור או לבדיקה אצל חוקר ולא הגיע, ואפשר לבקש לבטל אותו.
מכתב מההוצאה לפועל שמזכיר את המילים צו הבאה מעורר פחד מובן. אנשים מדמיינים שוטרים בדלת, מעצר מול הילדים או עיכוב בדרך לעבודה. בפועל, צו הבאה הוא כלי מוגדר היטב, עם תנאים מוקדמים, עם מועדים ועם דרכים מסודרות לבטל אותו. מי שמבין את הכללים יכול ברוב המקרים לפעול לפני שהמשטרה מגיעה.
במדריך הזה נסביר מה זה צו הבאה בהוצאה לפועל, מתי מותר להוציא אותו ונגד מי אסור, מה קורה ביום שבו המשטרה מבצעת את הצו, איך מגישים בקשה לביטול צו הבאה, ומה ההבדל בינו לבין צו מאסר בתיק מזונות. את המדריך כתב עו"ד אליהו כהן, עם למעלה מעשור ניסיון בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב ובחדלות פירעון, ובסופו תוכלו להשאיר פרטים לבדיקת התיק שלכם.
צו הבאה בהוצאה לפועל הוא צו שמורה למשטרת ישראל לעצור את החייב ולהביא אותו ללשכת ההוצאה לפועל. המטרה שלו אינה להעניש, אלא להביא את החייב להליך שהוא נמנע ממנו, בדרך כלל חקירת יכולת שבה הרשם בודק את מצבו הכלכלי וקובע כמה הוא יכול לשלם.
הבסיס בחוק הוא סעיפים 69יב, 69יג ו-71 לחוק ההוצאה לפועל. הצו אינו יוצא מעצמו. הזוכה, כלומר מי שפתח את התיק נגדכם, צריך להגיש בקשה לרשם, והרשם בודק שהתנאים התקיימו לפני שהוא מאשר אותה.
חשוב להבין את זה כבר מההתחלה, כי ההבנה הזו משנה את כל הגישה. צו הבאה הוא תוצאה של אי התייצבות, לא של החוב עצמו. חייב שמגיע לחקירת היכולת, מציג את מצבו ומשתף פעולה, לא אמור להגיע למצב של צו הבאה, גם אם החוב שלו גבוה.
בסרטון הקצר שלפניכם אפשר לראות איך נראית הבדיקה של תיק כזה במשרד, מהרגע שהמכתבים מונחים על השולחן ועד שהבקשה מוכנה.
צו הבאה שונה מצו מאסר, והבלבול ביניהם נפוץ מאוד. צו הבאה נועד להביא את החייב ללשכה, ובסופו הוא נפגש עם רשם. צו מאסר הוא סנקציה על אי תשלום, והוא קיים רק בתיקי מזונות. נרחיב על ההבדל בהמשך, כי הוא קובע גם את הדרך לבטל כל אחד מהם.
ועוד נקודה שכדאי לדעת. צו הבאה אינו מוחק את החוב ואינו מגדיל אותו מעצמו, אבל הוא מסמן שהתיק הגיע לשלב שבו הזוכה משתמש בכלים הכבדים. זה בדיוק הזמן להסדיר את ההתייצבות ואת תוכנית התשלום, לפני שמגיעים גם הגבלות נוספות.
בדיקה מהירה, איפה אתם עומדים מול הצו?
שאלון קצר, בחרו את המשפט שהכי קרוב למצב שלכם, והתשובה תופיע מיד.
התשובה תראה לכם מה הצעד הראשון בתיק שלכם ומה כדאי לעשות עוד היום.
הצו עוד לא ניתן, ולכן אפשר למנוע אותו. מסדירים התייצבות לחקירת היכולת, בודקים אם ההזמנה נמסרה כדין, ובוחנים תוכנית תשלום שמתאימה ליכולת שלכם, לפני שהזוכה מגיש את הבקשה.
אפשר לבקש לבטל את הצו, למשל אם החוב שולם או הוקטן, אם נותנים ערובה, או אם יש טעם אחר. הגשת בקשה אינה עוצרת את הצו מעצמה, ולכן בודקים גם בקשה לעיכוב הליכים.
צו מאסר קיים רק בתיקי מזונות, ומבוצע רק אחרי התראה ו-7 ימים בלי תשלום. בקשה לביטולו מוגשת בטופס 214, ועל החלטה שלילית אפשר לערער לבית המשפט לענייני משפחה תוך 15 ימים.
כשיש כמה תיקים, צו הבאה בתיק אחד הוא רק סימפטום. כדאי לבחון מעמד של חייב מוגבל באמצעים, איחוד תיקים, ולפעמים הליך חדלות פירעון שעוצר את כל התיקים יחד.
צו הבאה ניתן כשהחייב הוזמן לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה אצל חוקר הוצאה לפועל, ולא התייצב. אבל אי התייצבות לחקירת יכולת לבדה אינה מספיקה. על פי כל זכות, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים לפני שהרשם רשאי לתת את הצו.
עברו חודשיים מהיום שבו ההזמנה נמסרה לחייב בהמצאה מלאה. המצאה חלקית או שנויה במחלוקת היא נקודה ראשונה לבדיקה.
לפני הצו נשלחת לחייב התראה שמודיעה לו שעלול לצאת נגדו צו הבאה. זו ההזדמנות האחרונה לפעול בלי צו.
חלפו 14 ימים מהמצאת ההתראה, והחוב לא נפרע. רק אחרי כל אלה הזוכה יכול לבקש את הצו.
הבקשה עצמה מוגשת על ידי הזוכה הראשי בתיק, בטופס 509, ובשנת 2026 האגרה עליה היא ₪203. זה פרט שנשמע טכני, אבל הוא מסביר למה לא כל תיק מגיע לצו הבאה. הזוכה צריך ליזום, לשלם ולבקש, ולכן הצו מופיע בדרך כלל בתיקים שבהם הזוכה פעיל במיוחד.
כל אחד מהתנאים הוא גם נקודת בדיקה. אם ההזמנה לא נמסרה כדין, אם לא נשלחה התראה לפני צו הבאה, או אם לא חלפו 14 ימים, יש בסיס לטעון שהצו ניתן בלי שהתנאים התקיימו. את הכללים המלאים אפשר לקרוא בעמוד צו הבאה נגד חייב באתר כל זכות.
ההתראה לפני צו הבאה היא הרגע החשוב ביותר בכל התהליך. מי שמקבל אותה עדיין לא נמצא תחת צו, ויש לו לפחות 14 ימים לפעול. אפשר לתאם התייצבות לחקירת יכולת, לשלם חלק מהחוב, או להגיש בקשה שתסביר את המצב. כל אחד מאלה משנה את התמונה שהרשם יראה אם הבקשה לצו תוגש.
ההתראה עצמה היא לא המסמך הראשון בתיק. לפניה נשלחה אזהרה, ולפני האזהרה נפתח התיק. מי שרוצה להבין את השלב הראשון יכול לקרוא על אזהרה בהוצאה לפועל, כי שם נקבעים הרבה מהטיעונים שילוו את התיק בהמשך.
נבדוק אם התנאים התקיימו, נתאם את ההתייצבות ונבנה הצעת תשלום שמתאימה ליכולת שלכם, לפני שהצו ניתן.
החוק מגן על קבוצות מסוימות של חייבים, ונגדן אסור להוציא צו הבאה גם כשהתנאים האחרים התקיימו. זו נקודה שכדאי לבדוק בכל תיק, כי לפעמים הצו ניתן בלי שהרשם ידע על הנסיבות.
אין להוציא צו הבאה נגד חייב שהוא קטין, או נגד מי שהוכרז פסול דין.
אין להוציא צו נגד בן או בת הזוג של הזוכה, ילדו או הורהו, למעט בתיקי מזונות.
אין להוציא צו נגד חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים.
אין להוציא צו כשההבאה עלולה להזיק לבריאות החייב, או כשקטין יישאר בלי השגחה.
הרשימה הזו חשובה במיוחד בשני מצבים שחוזרים על עצמם. הראשון הוא חייב שנמצא במילואים בדיוק בתקופה שבה הוזמן לחקירה, ולכן לא הגיע. השני הוא הורה יחיד שמעצר פתאומי ישאיר את הילדים בלי השגחה. בשני המקרים יש טעם ממשי להגיש בקשה, עם מסמכים שמראים את הנסיבות.
גם מצב בריאותי ראוי לבדיקה. חייב עם מחלה או מגבלה, שהבאה בכוח עלולה לפגוע בו, יכול להציג מסמכים רפואיים לרשם. במקרים כאלה נכון לבקש מראש התאמה של ההליך, ולא לחכות לרגע שבו השוטרים כבר בדלת.
על פי כל זכות, המשטרה מבצעת את הצו תוך 90 ימים מהיום שבו קיבלה אותו, ומביאה את החייב בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך 24 שעות. מי שנעצר בערב שבת או בערב חג משוחרר, והצו מבוצע אחרי השבת או החג.
כשהחייב מגיע לרשם, מתקיים בדרך כלל הדיון שהוא נמנע ממנו, כלומר חקירת היכולת. הרשם שומע את החייב, בודק את מצבו ויכול לקבוע צו תשלומים. הרשם גם רשאי להורות על שחרור בערובה, עם חובה להתייצב במועד שנקבע. מי שלא מתייצב אחרי שחרור בערובה מסתכן בחילוט הערובה.
צו הבאה אינו תלוי מעל החייב לנצח. על פי כל זכות, צו הבאה שלא בוצע תוך 6 חודשים בטל. אבל זו לא אסטרטגיה. הזוכה יכול לבקש צו חדש, והתיק ממשיך לצבור הוצאות. הדרך הבטוחה היא לטפל בסיבה שבגללה הצו ניתן.
כדאי לדעת מה לעשות אם המשטרה כבר הגיעה. לשתף פעולה, לא להתווכח עם השוטרים, ולהודיע מיד לבן משפחה או לעורך הדין. ההליך האמיתי מתקיים מול הרשם, ושם אפשר להציג מסמכים, להסביר את המצב ולבקש צו תשלומים שמתאים ליכולת.
ההכנה לפגישה עם הרשם דומה להכנה לחקירת יכולת רגילה. מביאים תלושי שכר, דפי בנק, אסמכתאות להוצאות קבועות ומסמכים על מצב משפחתי ובריאותי. פירטנו את ההכנה הזו במדריך על חקירת יכולת בהוצאה לפועל, ומי שמגיע מוכן יוצא בדרך כלל עם החלטה טובה יותר.
בקשה לביטול צו הבאה מוגשת לרשם שנתן את הצו, והיא נשענת על עילה מוגדרת ועל מסמכים שתומכים בה.
ביטול צו הבאה אפשרי. על פי כל זכות, הצו יבוטל כשהחייב שילם את החוב, כשהקטין אותו בשיעור שנקבע, כשהזוכה ביקש בכתב לבטל, כשהחייב נתן ערובה, או כשהראה טעם אחר שמצדיק ביטול.
| עילת ביטול | מה זה אומר בפועל | מה מצרפים |
|---|---|---|
| תשלום החוב | החוב בתיק שולם במלואו | אישור תשלום מהתיק |
| הקטנת החוב | החוב הוקטן בשיעור שנקבע | אסמכתאות לתשלומים |
| בקשת הזוכה | הזוכה ביקש בכתב לבטל את הצו | הודעת הזוכה, לרוב אחרי הסדר |
| מתן ערובה | החייב הפקיד ערובה להתייצבות | אישור הפקדת הערובה |
| טעם אחר | למשל הזמנה שלא נמסרה כדין, או חייב מוגן | ראיות לנסיבות, מסמכי שירות או רפואה |
העילה הנפוצה והמעשית ביותר היא הסדר עם הזוכה. זוכה שמקבל הצעת תשלום רצינית מעדיף לעיתים קרובות תשלום קבוע על פני מעצר, שלא מכניס לו כסף. במקרה כזה הזוכה עצמו מבקש לבטל את הצו, והדרך קצרה.
כשאין הסדר, הבקשה צריכה להיות מנומקת. בקשה שאומרת רק שקשה, בלי מסמכים ובלי הצעה, מקבלת בדרך כלל תשובה קצרה. בקשה שמראה למה החייב לא הגיע, מה מצבו האמיתי ואיך הוא מתכוון להתייצב ולשלם, נותנת לרשם סיבה להחליט לטובתו.
על פי כל זכות, הגשת בקשה לביטול או ערעור אינה מונעת את כניסת הצו לתוקף. לכן, במקביל לבקשת הביטול, כדאי להגיש גם בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל, כדי שהצו לא יבוצע בזמן שהבקשה נבחנת.
סדר הפעולות משנה את התוצאה. קודם בודקים את התיק, את מועדי ההמצאה ואת ההתראה. אחר כך מחליטים אם ללכת לזוכה עם הצעה, או ישר לרשם עם בקשה מנומקת. ורק אחר כך מגישים, יחד עם בקשת העיכוב. מי שמגיש בקשה בלי הבדיקה הזו עלול לפספס דווקא את הטענה החזקה ביותר שלו.
ומה אם הבקשה נדחתה? זה לא בהכרח סוף הדרך. אפשר להגיש בקשה חוזרת כשיש נתונים חדשים, כמו תשלום חלקי, התייצבות שתואמה, או מסמכים שלא צורפו בפעם הראשונה. והכי חשוב, להסדיר את ההתייצבות עצמה, כי ברגע שהחייב מגיע לחקירה, הסיבה לצו נעלמת.
נבדוק את התיק, נגיש בקשה מנומקת לביטול הצו ובקשה לעיכוב הליכים, ונסדיר את ההתייצבות מול הלשכה.
צו מאסר בהוצאה לפועל הוא סנקציה אחרת לגמרי. על פי כל זכות וסעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל, מאסר של חייב בשל אי תשלום אפשרי רק בתיקי מזונות, ורק לבקשת בן או בת הזוג, ההורה או הילד שלהם נפסקו המזונות.
הצו מבוצע רק אחרי שנשלחה לחייב התראה והחוב לא שולם תוך 7 ימים. משך המאסר הוא עד 21 ימים, והאגרה על הבקשה בשנת 2026 היא ₪271. והנקודה שחשוב לזכור, המאסר אינו מפחית את החוב. מי שישב במאסר יוצא עם אותו חוב מזונות בדיוק.
| נושא | צו הבאה | צו מאסר |
|---|---|---|
| באילו תיקים | כל סוג תיק | תיקי מזונות בלבד |
| מה הוא עושה | מביא את החייב ללשכה ולרשם | מאסר של עד 21 ימים |
| למה הוא ניתן | אי התייצבות לחקירה או לבירור | אי תשלום מזונות אחרי התראה |
| המתנה אחרי התראה | 14 ימים | 7 ימים |
| אגרה לזוכה (2026) | ₪203 | ₪271 |
| השפעה על החוב | אינו משנה את החוב | אינו מפחית את החוב |
| איך מבטלים | בקשה לרשם, תשלום, ערובה או הסדר | טופס 214, וערעור לבית המשפט לענייני משפחה |
הבקשה לביטול צו מאסר בתיק מזונות מוגשת בכתב, על גבי טופס בקשה לביטול או עיכוב או חידוש הליכים והגבלות, טופס 214. אם הרשם דוחה אותה, אפשר להגיש ערעור ישירות לבית המשפט לענייני משפחה, תוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה. את הכללים המלאים אפשר לקרוא בעמוד מאסר של חייב בתיק מזונות באתר כל זכות.
תיקי מזונות מתנהלים לפי כללים מיוחדים גם בהיבטים אחרים, ולכן כדאי לראות את צו המאסר כחלק מתמונה רחבה יותר. פירטנו אותה במדריך על חוב מזונות בהוצאה לפועל, כולל מה אפשר לעשות כשההכנסה ירדה ואי אפשר לעמוד בסכום שנפסק.
לצד צו הבאה וצו מאסר, בהוצאה לפועל קיימים גם צו מעצר וצו חיפוש. חייבים רבים מחפשים צו מעצר הוצאה לפועל ומתכוונים בפועל לצו הבאה, אבל מדובר בשני צווים שונים עם מסלול טיפול שונה. ההבדל המעשי החשוב ביותר נוגע לדרך שבה מתמודדים איתם. על פי כל זכות, צו מאסר וצו הבאה אפשר לבקש לבטל, ואילו על צו חיפוש וצו מעצר אי אפשר להגיש בקשת ביטול, ואפשר רק לערער עליהם לבית משפט השלום.
המשמעות היא שבצו מעצר הוצאה לפועל או בצו חיפוש הזמן קצר יותר, והמסלול רשמי יותר. מי שקיבל החלטה כזו צריך לבדוק מיד את המועד להגשת ערעור, ובמקביל לבקש עיכוב הליכים, כדי שהצו לא יבוצע לפני שהערעור נשמע.
לא משנה אם יצא צו הבאה, צו מאסר או צו מעצר הוצאה לפועל, הצעד הראשון הוא לדעת בדיוק מה כתוב בו, מתי הוא ניתן ועל סמך מה. מספר התיק, תאריך ההחלטה ונוסח הצו הם מה שקובע אם מגישים בקשה לביטול, ערעור, או שניהם יחד עם בקשה לעיכוב הליכים.
חשוב גם לא לבלבל בין הצווים האלה לבין הגבלות. עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה או הגבלה על חשבון בנק הן הגבלות מנהליות, והן מתנהלות לפי כללים משלהן. מי שמתמודד גם איתן יכול לקרוא על הגבלות בהוצאה לפועל ואיך מסירים אותן.
ביטול צו הבאה פותר את הבעיה המיידית, אבל אם המצב בתיק לא השתנה, צו חדש עלול להגיע. אי התייצבות לחקירת יכולת היא הסיבה השכיחה ביותר לצו, ולכן הדרך למנוע אותו היא לסגור את הפער שבגללו הצו ניתן, כלומר להתייצב, להציג את היכולת האמיתית ולקבל החלטה על תשלום שאפשר לעמוד בו.
הכלי המרכזי כאן הוא צו תשלומים. אחרי חקירת היכולת, הרשם קובע סכום חודשי לפי ההכנסות וההוצאות של החייב, ומי שעומד בו לא אמור להגיע שוב למצב של צו הבאה באותו תיק. פירטנו איך הוא נקבע במדריך על צו תשלומים בהוצאה לפועל.
סכום חודשי שהרשם קובע לפי היכולת, אחרי חקירת יכולת. עמידה בו שומרת על התיק רגוע.
מעמד שניתן למי שאין לו יכולת לשלם את כל החובות, ומגן עליו מפני חלק מאמצעי הגבייה. פירטנו עליו במדריך על חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים.
כשהחובות גבוהים מהיכולת לאורך זמן, חדלות פירעון ליחיד עוצרת את כל ההליכים ובונה תוכנית אחת.
הבחירה בין המסלולים תלויה בגובה החובות, במספר התיקים, בהכנסה וברכוש. חייב עם תיק אחד וחוב שאפשר לשלם בתשלומים צריך בדרך כלל צו תשלומים. חייב עם כמה תיקים שכבר לא עומד בכולם צריך לבחון איחוד או מעמד של מוגבל באמצעים. ומי שחלק מהחוב שלו הוא לרשות, כמו חוב בדמי ביטוח, יכול לראות איך נבנה הסדר חוב מול ביטוח לאומי לצד הטיפול בתיק. וכשאין דרך לשלם, חדלות פירעון היא לעיתים המסלול היחיד שעוצר את הלחץ.
נבחן את כל התיקים שלכם יחד, ונבחר את המסלול שמונע את הצו הבא, מצו תשלומים ועד חדלות פירעון.
אפשר להגיש בקשה לביטול צו הבאה לבד. ההבדל שעורך דין עושה אינו בהגשה, אלא בבדיקה שלפניה ובצעדים שאחריה. בדיקת מועדי ההמצאה וההתראה, בדיקת הבקשה שהוגשה בטופס 509 ומועדיה, זיהוי חייב מוגן, בקשה מנומקת לביטול ובקשה לעיכוב הליכים במקביל, ובעיקר תוכנית שמונעת את הצו הבא.
במשרד עורך דין אליהו כהן אנחנו מתחילים תמיד מהתיק עצמו. בודקים מתי נמסרה ההזמנה, אם נשלחה התראה ומתי, אם החייב שייך לאחת הקבוצות המוגנות, ומה המצב הכלכלי האמיתי שלו. רק אחרי התמונה הזו מחליטים אם לפנות לזוכה עם הצעה, או ישר לרשם עם בקשה.
הניסיון של משרד עורך דין אליהו כהן בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב ובחדלות פירעון מאפשר לראות את צו ההבאה בתוך התמונה הכוללת. אם מתברר שהוא רק סימפטום של כמה תיקים שאי אפשר לעמוד בהם, נאמר את זה מיד ונבחן את המסלול שמתאים לכולם.
המטרה בכל תיק כזה היא שתוכלו לחזור לשגרה בלי לחשוש מדפיקה בדלת. צו שבוטל, התייצבות שהוסדרה, ותשלום חודשי שאפשר לעמוד בו. ומי שעוד לא פתוח נגדו תיק, אבל חושש שיהיה, יכול לקרוא על איך נפתח תיק הוצאה לפועל ומה אפשר לעשות כבר בשלב הזה.
מי שעדיין לא בטוח באיזה שלב הוא נמצא מול צו הבאה בהוצאה לפועל, יכול לחזור לשאלון הקצר שבראש העמוד, לבחור את המשפט שמתאים למצבו ולקבל את הצעד הראשון שמתאים לו. ומילה אחרונה לפני השאלות הנפוצות. צו הבאה נשמע מאיים, אבל הוא כלי עם כללים ברורים ועם דרכים ברורות לצאת ממנו. ככל שפונים מוקדם יותר, עדיף כבר בשלב ההתראה, יש יותר אפשרויות ופחות לחץ.
על פי כל זכות, צו הבאה הוא צו שרשם ההוצאה לפועל נותן לבקשת הזוכה, ובו הוא מורה למשטרת ישראל לעצור את החייב ולהביא אותו ללשכת ההוצאה לפועל. הוא ניתן כשהחייב הוזמן לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה אצל חוקר ולא התייצב, והבסיס שלו הוא סעיפים 69יב, 69יג ו-71 לחוק. הבקשה לצו מוגשת בטופס 509 ובאגרה של ₪203 נכון ל-2026. המטרה אינה להעניש אלא להביא את החייב להליך, ולכן מי שמסדיר את ההתייצבות בזמן יכול ברוב המקרים למנוע את הצו או לבטל אותו.
על פי כל זכות, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים. עברו חודשיים מהמצאת ההזמנה בהמצאה מלאה, נשלחה לחייב התראה לפני צו הבאה, וחלפו 14 ימים מהמצאת ההתראה בלי שהחוב נפרע. רק אז הזוכה הראשי יכול להגיש בקשה בטופס 509, ובשנת 2026 האגרה עליה היא ₪203. כל אחד מהתנאים הוא גם נקודת בדיקה, כי צו שניתן כשההזמנה לא נמסרה כדין או כשלא חלפו 14 ימים פתוח לבקשת ביטול מנומקת.
על פי כל זכות יש 5 עילות ביטול, ותשלום מלא הוא 1 מתוך 5. לצידו, הקטנת החוב בשיעור שנקבע, בקשת הזוכה בכתב, מתן ערובה, או טעם אחר שהרשם משתכנע ממנו. בפועל, הדרך המהירה היא לרוב הסדר עם הזוכה, שמבקש בעצמו לבטל. כשאין הסדר מגישים לרשם בקשה מנומקת עם מסמכים. חשוב לזכור שהבקשה אינה עוצרת את הצו מעצמה, ולכן מגישים במקביל גם בקשה לעיכוב הליכים, כדי שהצו לא יבוצע בזמן שהבקשה נבחנת.
חקירת יכולת היא 1 מתוך 3 ההליכים שאליהם מזמינים חייב, לצד בירור ובדיקה אצל חוקר. על פי כל זכות, המשטרה מביאה את החייב בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך 24 שעות, ומי שנעצר בערב שבת או חג משוחרר והצו מבוצע אחרי השבת או החג. הרשם יכול לקיים את חקירת היכולת, לקבוע צו תשלומים, או להורות על שחרור בערובה עם חובת התייצבות. מי שלא מתייצב אחרי שחרור כזה מסתכן בחילוט הערובה. לכן כדאי להגיע לרשם עם מסמכים על ההכנסות, ההוצאות והמצב המשפחתי, ולא בידיים ריקות.
על פי כל זכות, המשטרה מבצעת את הצו תוך 90 ימים מהיום שבו קיבלה אותו, וצו הבאה שלא בוצע תוך 6 חודשים בטל, כלומר פי 2 מהתקופה הראשונה. אבל אין טעם לבנות על כך שהצו יפוג. הזוכה יכול לבקש צו חדש, התיק ממשיך לצבור הוצאות, ובינתיים החייב חי בחשש מתמיד. הדרך הנכונה היא לטפל בסיבה שבגללה הצו ניתן, כלומר באי התייצבות לחקירת יכולת, ולבנות תוכנית תשלום שאפשר לעמוד בה לאורך זמן.
צו הבאה נועד להביא את החייב ללשכה ולרשם, והוא קיים בכל סוג תיק. צו מאסר בהוצאה לפועל, על פי כל זכות וסעיף 74 לחוק, קיים רק בתיקי מזונות ורק לבקשת בן או בת הזוג, ההורה או הילד. הוא מבוצע אחרי התראה ו-7 ימים בלי תשלום, משכו עד 21 ימים, האגרה עליו ₪271, והוא אינו מפחית את החוב. ביטולו מבוקש בטופס 214, ועל החלטה שלילית אפשר לערער לבית המשפט לענייני משפחה תוך 15 ימים.
לא תמיד, אבל הוא יכול. על פי כל זכות, הקטנת החוב בשיעור שנקבע היא 1 מתוך 5 העילות לביטול הצו, לצד תשלום מלא, בקשת הזוכה בכתב, מתן ערובה וטעם אחר. גם כשהתשלום החלקי אינו מגיע לשיעור הזה, הוא מחזק מאוד בקשה לביטול, כי הוא מראה לרשם שהחייב משתף פעולה. לכן לפני שמשלמים סכום כלשהו כדאי לבדוק את מצב התיק, כדי שהתשלום ילווה בבקשה מתאימה ולא ייבלע בלי שישנה את מצב הצו.
אפשר להגיש בקשה לבד. מה שעורך דין מוסיף מתחיל בבדיקת המועדים, 1 מתוך 3 שלבים שקודמים להגשה, לצד בחירת העילה והכנת המסמכים. אחריהם באים זיהוי מצבים שבהם אסור היה להוציא את הצו, בקשה מנומקת לביטול לצד בקשה לעיכוב הליכים, ובעיקר תוכנית שמונעת את הצו הבא. כשיש כמה תיקים, כשהתיק הוא תיק מזונות, או כשהצו כבר בביצוע, ההכנה הזו היא לרוב מה שקובע את התוצאה. במשרד עורך דין אליהו כהן הבדיקה מתחילה תמיד מהתיק עצמו, ורק אחריה מחליטים על הצעד.
השאירו טלפון, ומשרד עורך דין אליהו כהן יבדוק את התיק, את התנאים לצו ואת הדרך לבטל אותו.
המידע בעמוד זה נכון למועד כתיבתו ומובא לידע כללי בלבד. סכומים, אגרות וחקיקה עשויים להשתנות מעת לעת, ואין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי.
